חזיונות

ואני כולי חזיונות.

ותעתועים

צרובים בי בנפש,

כקעקועי זימה.

ולמה תחצבו בי

חללים חלולים

ואני טרם זקנתי

עוד קולי מחקה

שירת עורבים.

חזיונות חזיתי

בזויות עיניי

וחשבתי ,יה אימא,

שאני מתחדש

לכבודך

לפתוח לך

דלת לבי

השותת אותך

וחזיוני מתערבל

בתקוותי

המתיני נא ,יה אימא

עוד  יגיע היום

יתדפק בחלוננו,

כטיפות הגשם

בלילות טבת.

עודי ישן יה אימא

ובגדי ילדותי

מתקצרים עלי

עוד עוטפים בי

חזיונות

גבריאל דבוש ©©©