עולם הולך ונעלם ©

(מוקדש לגבריאלה י' קיבוץ אלונים)

הייתי אצלך בבית האבות דיברת על תמונות בעלי חיים

התקועות בקיר שלפנייך הבעת דעה שהחיות ההן

פרימיטיביות, רציתי לצחוק

ויצא לי בכי.

 בעכירות נוראה את חיה מתה

רציתי שתזכרי אותי  בחיוכך המגניב מהפגישות של פעם

הסתכלת עלי במבט תוהה, בוללת

אצבעותייך,  ועוד מבט תוהה עלי

רשמתי את שמי  בגדול על דף נייר

שתזכרי אותי ולו לשנייה

את אמרת את שמי מהכתוב.

בטרם יצאתי מבית האבות

האלצהיימר דיבר מפיך

"אני חושבת עלייך ד"ש לבעלך."

רציתי לזכור אותך אחרת.