חזרה ליצירות
שירים

מילים

מיכל | (30/08/2013 18:58) | 88 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
כשאני הכי לבד, המילים מציפות, והכתיבה חוזרת. 
ויש לי ילדים, ויש לי חיים
ובן זוג, והורים, ואפילו אחים. 
אבל כשאני הכי צריכה, אני לבד
 ורק המילים אתי. 
אין להן לחן
אין להן סדר
הן מציפות ומנחמות את בדידותי. 
כי כשאני הכי צריכה, 
יש לי רק מילים. 

מה זה אומר? 
ברחתי מהם שנים. 
ושוב הן מציפות ומנחמות
מחבקות ומפתות. 
להתכרבל איתן, 
לשתות ולעשן אותן, 
לתת להן לעשות בי כרצונן

אני לא רוצה מילים כשאני צריכה
אני רוצה אנשים. 

מה זה אומר?
אולי אני מילה, ולא יותר. 
ולמילים, כשהן צריכות, 
יש מילים. 
וזה מה שיש לי. 

אולי כשאלמד להתמלמל גם כשאני לא צריכה
אהפוך גם אני, סופית, למילה. 

תגובות

חזרה ליצירות