על החוף

עַל הַחוֹף

1/9/13

לַיְלָה, וְעוֹד נִשָּׂאִים דְּבָרִים

לֹא בְּגֶדֶף, כִּי בִּשְׂחוֹק נְעוּרִים.

מְלֶאכֶת מִלִּים פְּרוּעָה וּמְסֻבֶּכֶת,

לֹא מִשְׁתַּמַּעַת לִשְׁתֵּי פָּנִים.

אַשְׁמֹרֶת, מִבַּעַד נִשְׁקֶפֶת סַכָּנָה

בֵּינְתַיִם עוֹד לֹא פָּסְקוּ אַהֲבָה.

גַּם לֹא שְׁבִיתַת חֶמְדָּה מְלֵּאָה,

וּצְוָחוֹת חָלִיל וַחֲצוֹצְרָה חֲרִיפָה.

אִם כָּךְ אוּלַי לְשָׁלוֹם מוּכָנִים,

רֵעוּת כֵּנָה וְיִשּׁוּב הֲדוּרִים.

גַּם אִם יָחִיד גַּם אִם רַבִּים,

יַחְדָּו מִתְגּוֹדְדִים מְאֻחָדִים.

אַךְ מָה אִם בֵּין חוֹפִים וּגְבָעוֹת,

יָשׁוּבוּ מִלְחָמָה עֵירֹמָה לִרְדוֹת.

כְּאִלּוּ הֲוַי חָבוּל בְּחֶבֶל קָשׁוּר,

בּוֹ הֲבָלִים נִרְדַפֵי עֹז וּמָרוּת.

לֹא בָּרוּר אִם שָׁלוֹם אוֹ מִלְחָמָה,

אַךְ דַּקּוּיוֹת נֶאֶמְרוּ בְּשִּׁירָה וּבְצָהֳלָה.

נִרְתָּמִים שָׁם בֵּין הַיָּקָר וְהַזּוֹל,

לְמֶרֶד נְעוּרִים קָטָן וְגָדוֹל.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי