שירים

שמואל ג 3913

דווקא מארץ הצרעה שהיא מישור, היה העקב, ומשמה, ועוד יותר משמה, ולשמה כל פעם אני שם פעמי לשמה, מקום, איפה שיכולתי להביט נוכחה, להתבונן בגבול בין עברים לפלישתים, לחלום דלילה, לחלום שמשון, כי וכאן היא ארץ התנים, וגם הסיפור הזה, על אריה, אמיתי, אחרי זה עוד מה שנשאר לי זה  להכניע אותך, ואז אני מנצח, וגם הגשרהNO WHERE BRIDGE , ההוא, ולשמה אני מוביל את שנינו, בעיקר, כדי להביט בך מנוצחת, גם אותך

תגובות