האיש שהציפורים אהבו

מה תאמרו על האיש ההוא?

 הציפורים אהבו אותו,

היתה לו קרן סופרנו זהב,

קטנה וחטובה

כשהיה מוציא אותה ומזמר דרכה,

היו העולם ואשתו באים,

מכושפים, מפלסים דרכם

כשהוא מהפנט אותם

 ומושך אותם בצלילים

איטיים ומלאי רומנסות,

וכך קרה בכל מקום על פני הכדור,

מסמטאות הסוהו הזונה,

מדרחובים, טיילות , בין המסעדות במרכז העיר,

 ממדינות הרסטה מאן בקריביים

 ועד לשווקי אפריקה החמה.

ואפילו ברחוב חשוך וריק מאדם באמצע הלילה.

היה ממלא שקו בכסף כבד ועוזב את הפינה,

הולך למטבח לספור בשקט,

ערמות של סנט ועשרה סנט,

חצי פאונד חצי דולר,

דולר דולר דולר, פאונד,

פרנק המתוק , הוי מטבעות שלי,

ערמות של עשר מכל סוג,

מפארים את השולחן מסודרים למופת,

נחושת וכסף וזהב,

והוא מכין כוס תה ומטגן כמה בייקס,

כולו שביעות רצון עצמית,

מחכה לבואה,

היא הלמה בתופים במשך שעות,

בורחת מפקחים בג'קטים כתומים,

ומהקצין הסקוטי הגדול ג'ון ,

 שתמיד אוהב לומר כמה מילים על גבול הטרדה מינית,

רצה מפיקדילי לויקטוריה,

לסטר סקוור, קובנט גרדן וחזרה,

שינו את הרשימות אלפי פעמים,

 עד שניצבה על העמדה,

הולמת את " על נהרות בבל"

מחפשת את הקשר עם הבית הפנימי,

והנה יורדים באסקלטור חובבי הכדורגל

ומתחילים לרקוד סביבה בטירוף,

אוי, שיזרקו את המטבעות וימשיכו,  

אך השוטר השמן שכבר הזהיר אותה היום,

הגיע כשלפניו כרסו התפוחה,

ואמר לך לבוא אחריו,

בצעד כושל לחדר הפיקוח,

רואה מתופף מוכר שרוע וכפות על הרצפה,

רק אתמול ניגן איתה בכיכר,

והוא לוחש לך במהירות:

"תני להם את השם הטוב שלך, היום בודקים יותר"

עד שיצאה משם, היה כבר לילה,

אוטובוס חצות מטרפלגר סקוור,

וחזרה לשולחן שבמטבח,

סופרת את הערימה שהצליחה להציל,

מול שלל חש בז,

מציגה את שני עמודי התווך של העולם.