שירים

שמואל ג 12913

ודווקא המסילה, הולכת ונקטעת באיבה, הרומנטיקה, של הישנה,, ועמק הצרעה, נותר כמעט ללא, ואלמלא האהבה, זאת שפרחה לה, עתה,, אפילו נקודת המפגש הסמוכה לגשר הנחשים, והאגמים הקטנים העוטפים, את, סוג של רומנטיקה, ואפשר לאהוב, היא מגיעה ברכבת הראשונה, אני ברכבת שלאחריה, שנינו קופצים, לפי סימן מוסכם, יש סכנות לקפוץ מרכבת נוסעת, ויש אהבה שמתפתלות בתוך העמק צרעה הזה,
ויש הנחת עבודה, הוא אומר, לה
את האהבה הזותי אנחנו שומרים מכל משמר, נדרי(ערב לפני כיפורים)

תגובות