שמואל ג 14913

שתי חוות יש בעמק צרעה, האחת חוות בודדים, והשניה חוות הסימביוזות, חוות הבודדים(ישר מטל שחר, דרומה, , על שביל האספלט, בכניסה החמור הבודד, נושך, ראו הוזהרתם,

שלט, לכבודה של הבדידות, מקום טוב לחיות בה, אלא אם כן אתה חמור, שכל היום עומד באמצע התבן(בחום נוראי) ומגרש זבובים(ככה זה בדידות), כל אחד, וספל הקפה שלו, את מחייכת,(ככה בונים אהבה)(נדרנו), דווקא ביום הכיפורים (נדרנו), ולא בגלל שאת לא אוהבת בדידות, ואני לא אוהב בדידות, בעיקר(ומכיוון שאנחנו חוות בודדים בעצם), בתקופה שעוד הירשו(להקים אותם(את המבנה), היום כבר , השתנתה הקונספציה(מגדלי בדידות), כמה שיותר גובה), בדידות עד לשמיים, אויר צח, לנשום בדידות,

אהבה(אני מגדיר), אחרי הסטוצ, את מסתובבת ימינה, אני מסתובב שמאלה(האמת היא שאנחנו יכולים לדבר לעצמנו שעות(יש לנו את האיכות הנדרשת), נכון, אני מלטף לך את התחת השני, ואת נרדמת עם דיבור עצמי(הסטוצים שלנו, טובים, אפילו מאוד)