ילדי הגן

יַלְדֵּי הַגַּן

13/9/13

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ אַחַת וִיחִידָה,

הִתְנַחֲלָה הֵיטֵב עַל גַּב שְׁקִיעָה.

וּבַשְׁוָקִים אַדְוָה תָּמַהּ וַעֲדִינָה,

אֶת הָעֶרֶב הִנְּעִימָה בִּדְמָמָה.

זוּ אוֹתָהּ מַנְגִּינָה אוֹתוֹ לַחַן,

מְרַחֶפֶת בֵּין אֹשֶׁר וְתִקְוָה.

הַשָּׁנִים עוֹבְרוֹת, הַזְּמַן חוֹלֵף,

אַךְ תָּמִיד הַזִּכְרוֹנוֹת בַּלֵּב.

הָיוּ יָמִים שֶׁל תֹּם, שֶׁל הַכְחָשָׁה

אַךְ לְעוֹלָם לֹא נִשְׁכַּח אֶת הַשִּׁירִים.

אֶת אוֹתָן לְחִישׁוֹת קְטַנּוֹת וְנוּגוֹת,

אֶת אוֹתָהּ צְבִיטָה קַלָּה בַּלֵּב.

רְסִיסֵי אוֹר וְטַל מְלַבְלְבִים,

וְשׁוּב אוֹתָהּ קֶרֶן בָּאָה וְחוֹדֶרֶת.

בְּחוֹמָה מַפְרָה אֶת פִּרְחֵי הַגַּנִּים,

אֲשֶׁר בִּצְבָעִים יָפִים מַרְהִיבִים.

וּבְבוֹא הָעֶרֶב נוֹשְׁרִים לְתוּמָּם,

עָלֵי כּוֹתֶרֶת מֵעֲרוּגּוֹת הַזְּמַן.

גַּם אֲנַחְנוּ הִתְבַּגַּרְנוּ כְּעַנְפֵי אִילָן,

וְנוֹתַרְנוּ אוֹתָם יַלְדֵּי הַגַּן.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי