מתחילים במוות
ומסיימים בחיים
המצב הכלכלי השתפר באופן כל כך אירוני. נפלה פצצה, "אטום"
שמה. והחריבה את כל הבנקים בכפר הגלובלי. מאות אלפי אנשים הלכו בלילה בכבישים.
"לאן?" שאלתי מישהי מבוגרת "לשום מקום, ובחזרה – אני הולכת."
ענתה ונבלעה בן ההמון. חלקו של ההמון היה זועם, החלק השני דווקא אמר שהרגע הזה היה
אמור להגיע לפני כבר כמה עשורים. "באיזה חלק אתה?" שאלה אותי מישהי
שנראתה בגילי "אני בחלק שזורם." השבתי לה בקריצה ולאחר מכן היא גם נעלמה
בהמון האפרורי. הלכתי עם עצמי ועם כולם תוך כדי. ניסיתי להקשיב למה שהם אמרו, אך
לא הבנתי דבר. מרוב דיבורים לא מבינים את הפואנטה.
**
הייתה זאת קרפדה קטנה, 'פלפלת' שמה. היא נולדה בתוך מזרקה של גינה
ציבורית, איזה תייר מצרפת זרק כמה ביצי קרפד אל תוכה בחורף. הזמן עבר ופלפלת
נולדה. "למה דווקא פלפלת שמה?" את או אתה שואלים ברגע זה. הסירו דאגה
מבכם, עוד רגע תדעו את התשובה.
זה היה מזמן. הרבה לפני שפלפלת הייתה מורה לחוג ריקוד ומרצה לפקולטה
לראשנים בראש העין. בזמנו היה לפלפלת היה תחביב מגונה, היא הייתה קופצת לבתי
מרקחת, הולכת למדף של אמצעי המניעה ומתילה בתוך הקופסאות שלהם את ביצייה. הבת אדם
לאחר מכן הייתה בולעת (מבלי לשים לב כמובן) את בייצי הראשנים, ולאחר תשעה חודשים
היו נולדים ילד קרפד. חשבו שזה בגלל האטום שנחת כמה עשורים לפני והחריב את כל
האומה. אך רק גברת פלפלת ידעה את התשובה אמתית. לא היו לה כל כך הרבה סיבות שלפיהן
עשתה את זה, זה רק היה הרגל מגונה. כפי שיש לכל אחד. אז יום אחד, בעודה מתילה את
ביציה בתוך קפסולת 'פוסטינור' גילה אותה 'אחמד' איש עובד המחסן של קופת החולים.
הוא מצא אותה, קשר אותה לעמוד וזימן את כל עולם התקשורת בשביל שכולם יראו שהפצצה
לא עשתה שום דבר רע לאנושות, אלה זאת בסה"כ קרפדה עלעלה, ירוקה עם נקודות
חומות שמזכירות פלפל. עכשיו את/ ואתה למה קראו לה כולם 'פלפלת'? בגלל הנקודות
החומות עליה. כמה זה היה מגוחך.
**
הגעתי לגשר ענק, "איפה אנחנו?" שאלתי "בגשר מקסיקו!"
אחד ענה לי "מה אנחנו במקסיקו?" שאלתי בבהלה מוזרה "לא אתה מצחיק,
גשר מקסיקו בבאר שבע," "טוב.."
השבתי ונעלמתי לו בהמון. "לאן כל הצעדה הזאת ומה המטרה שלה?" שאלה אותי
ילדה קטנה "המידע שיש לך בראש הוא בדיוק כמו שלי," עניתי
"טוב," הילדה הרהרה ונעלמה גם היא בהמון . מה הקטע שכולם וגם עניתי
משיבים במילה "טוב" ולא ממשיכים לשאול שאלות. ניסיתי להאזין לשיחות של
אלה בצדדי וכל השיחות שלהם מסתיימת במילה אחת פשוטה "טוב" אולי נקרא לזה
צעדת ה"טוב" כי אף אחד לא באמת מקבל את התשובה שלו. "מה הם?!"
שמעתי לפתע קול של מישהו בכרזה אומר וכל ההמון עצר במקום והסתכל למעלה, מטה
ולצדדים בשביל לחפש את המקום שממנו יוצא הקול, והוא המשיך : "מה הם החיים אם
לא רק רצף של תקופות המתחברות אחד לשני בדרך לא טבעית בכלל?!" ואז הפסיק.
"מה הכוונה??" שאל אותי מישהו שהיה נראה לי מוכר "אינני מבין
גם," השבתי "טוב." הוא אמר והמשיך הלאה. הנה, שוב פעם
ה"טוב" המעצבן הזה.
**
לאחר שנוצרו הרבה 'אנשי קרפד' ומכיוון שלא היו הרבה אנשים בעולם בגלל
פצצת האטום אנשי הקרפד היו הרוב בעולם, בערך כ85% מאוכלוסיית העולם, לא עשו דבר
לפלפלת. ולהפך, הכתירו אותה כמושיעה. הסתבר שמשהו בגן שלה הפך את כל בתי התמותה
(שהיו אנשי קרפד) להפוך לחסינים ממחלות, והמאכל הלאומי בעולם הפך לניגוב זבוב.
בדיוק כמו שמנגבים חומוס. הייתה קרעת זבובים ענקית, וכולם היו לוקחים את האצבע
שלהם ומלקקים את תערובת הזבובים המעוררת התיאבון. כולם רצו שפלפלת תהפוך להיות
מנהגת העולם אך היא לא רצתה בכך, ורצתה להגשים את חלומה. להפוך למורה לחוג ריקוד
ומרצה לראשונים בתחילת דרכם.
הייתה שאלה שהיא אהבה לשאול "מה תרצו להיות שתהיו גדולים?"
היו כאלה שאמרו טייסים, חלקם סופרים וחלקם גם סתם גננים. גברת פלפלת הייתה צוחקת
ושואלת אותם שוב את אותה השאלה "למה הכוונה?" אחד הראשנים שאל בייאוש.
גברת פלפלת אז ענתה בחיוך "האם תרצו להיות זכר, או נקבה. שהרי אתם דו מינים
עכשיו." "אפשר לשאול שאלה?" שאל ראשן אחד וקטן "איך אפשר
להחליט אם אני רוצה להיות זכר או נקבה? זה מגוחך מאד! אין לנו בכלל איך לבחור את
זה אנחנו פשוט נגדל להיות מה שהטבע קבע לנו." "יפה מאד, מאד!" ענתה
גברת פלפלת. "אתם חושבים שיש לכם זכות בחירה על חייכם, אך כמה שתרצו להיות
משהו, כמה שתרצו לגדול להיות זכרים או נקבות. כבר הטבע קטע לכם זאת."
כל קהל הראשנים שתק מלכת. אף אחד לא ידע לעכל את רוע הגזרה ששמע
עכשיו.
"אז הכוונה שלך שלא תהיה לנו שום שליטה על חיינו??" "החיים הם משבצות. איך מישהו שפעם היה בגשר
מקסיקו אמר לי? 'הם רצף של תקופות שמחוברות אחד לשני בלי שום הגיון.' אין לכם שום
טעם להתנגד לטבע, אלה רק לזרום אתו."
**
עברו כבר עשרים שנה מאז שהאטום נפל וכבר רואים את התוצאות שלו, מאות
אלפי אנשים נולדו כשרגליהם כפופות, ולשונם ארוכה מאד - עד שתי מטר! - והם היו
קופצים מאד גבוה. "אנשי הקרפד" קראו להם והם תוצאה ישירה של פצצת האטום.
הנשים היו משריצות כמויות שלהם. כל העולם נהפך לכאוס ענק. אנשים התחילו לנגב
זבובים כאילו ניגבו חומוס, ופתחו פקולטות לראשנים.
לאחר זמן מה הבינו שזאת בכלל כתוצאה של קרפדה אחת בשם
"פלפלת". אין לי מושג למה קראו לה כך, אבל אם זה מה שההמון החליט אז זה
מה שההמון החליט. ודרך אגב, "הציבור מטוטם ולכן הציבור משלם, מה שבא בקלות
באותה הקלות יעלם" זה לא קשור כל כך, פשוט שלום חנוך הכתיב את זה וזאת שורה
טובה. אני הפכתי להיות מרצה בחברה של אותה 'פלפלת' אני זוכר שישבתי אתה פעם אחת
והיא ואני נגבנו זבובים מקערה גדולה וספרתי לה קצת חוויות מהתקופה ההיא שהמצב
הכלכלי היה הכי מאוזן שהיה בהיסטוריה של האנושות. ספרתי לה על אותו קול שאמר ברמקול
את המשפט ההוא של התקופות. היא חייכה ושאלה אותי אם תוכל להשתמש במשפט הזה להרצאות
שלה. עניתי לה בחיוב וזהו זה. מאז ועד היום נהפכנו להיות חברים ממש טובים. אני
מלמד אותה משפטים פילוסופים כאלה בשביל ההרצאות שלה, והיא מנגד מלמדת אותי רק
לרקוד. לא שזה רע, פשוט היא קופצת לי תמיד גבוה מידי.
