שירים

שמואל ג 27913

וככה היא נעה לה המסילה, פעם היתה תחנה,אין תחנה, עמק ללא תחנה, ורק הסולולרי מצלצל, לסולולרי יש תחנה בכל מקום, וככה אני עונה, וככה ציונה, העמק משתרע מהחלון, וציונה על הקו, כמעט הרבה שנים, אני אומר, נעלמת, ציונה, אותו צחוק, אותם מילים, רק מבוגרת בכמה שנים, מי צריך להתקשר למי, ציונה,בחיים יש תפקידים, את הלקוחה, אני הפסיכולוג, ואם העמק היה נשאר לנו עוד קצת, יכולנו לברר, אבל העמק קצר, וציונה מבטיחה לחזור, עדיין אין רכבת לשדרות, וגם המלחמה בשדרות הסתיימה לזמן מה, ככה זה עמק קטן,תמיד חוזר,, ורק הזמנים לא עוצרים,לחשוב שעזרתי לך המון, ציונה,, לחשוב, שהמסילה תמיד מובילה, למקום שלשם המסילה מובילה, לחשוב, עד הטלפון הבא , ציונה

תגובות