די!

דַּי !

לֹא אֶתֵּן יוֹתֵר גְּבָרִים

לַמִּלְחָמוֹת

נָתַתִּי כְּבָר!

 יוֹתֵר מִדַּי!

מַסְפִּיק. עֲצֹר!

 דַּי לִי! דַּי!

כָּל שֶׁהָיָה לִי בַּמִּטָּה

כָּל שֶׁלָּקְחָה לָהּ הֵשִׁיטָה

כָּל שֶׁנִּתַּן רַק

לְדַקָּה.

לַמִּלְחָמוֹת תָּרַמְתִּי כְּבָר:

אֶת הַיָּפֶה, אֶת הָרָפֶה

אֶת  הֶחָכָם, אֶת הַמְּתֻחְכָּם

אֶת הֶעָדִין מִכָּל

אָדָם.

הֶעֱלֵיתִי לְעוֹלָה

מִבְּלִי לָקַחַת קַבָּלָה

עַל מִזְבְּחָהּ שֶׁל

הַפְּחִיתוּת

לְמַנְהִיגוּת רְוָּת שְׁחִיתוּת

לְאֵשׁ  קָדְשָׁהּ שֶׁל

אֲטִימוּת

נָתַתִּי כָּל שֶׁרַק  נִתַּן

וְלֹא יַחְזֹר כְּבָר

לְעוֹלָם.

כָּל שֶׁנִּשְׁאַר הוּא

קוֹל  צְוָחָה, בְּלִי הַפוּגָה,

בְּלִי רְוָחָה

זוֹ- לֹא תְּהֵא כְּבָר לְעוֹלָם

וְלֹא שִׁלְּמוּ לִי

אַף פַּעַם!

נוֹתַרְתִּי בְּלִי, נוֹתָר

רַק רִיק .

אֵין  זה הוֹגֵן!

זֶה לֹא מַסְפִּיק.

לֹא מוּכָנָה לַמִּלְחָמוֹת!

אֵלֵךְ לִקְצוֹת הָעוֹלָמוֹת

כְּחַוָּה אֵם  כָּל חַי

תָּרַמְתִּי דַּי!

תָּרַמְתִּי דַּי .....