"אל תשליכני לעת זקנה" היה כתוב על המעטפה של הספר שהיה זרוק על השולחן עם המפה הלבנה.
שבת בדיוק יצאה והפמוטים שנשארו עומדים ללא הנרות, כאילו זעקו את נשמתם על-מנת לחזור לקופסתם השומרת עליהם מכל משמר בכל ימות השבוע.
עידן, בחור צעיר בשנות העשרים לחייו, אשר לא מזמן פרש כנפיו ועף מביתם של הוריו, התרווח על הספה היחידה בביתו בתנוחה של חצי ישיבה וחצי שכיבה, וחיכה לעיניו שאט אט ייעצמו.
עידן היה בחור מסורתי במקצת, שאת חינוכו קיבל בישיבה התורנית הקרובה לביתו שברחובות, ובעת גדל היה לוחם בגדוד הנח"ל החרדי וסיים שירותו.
זה מכבר עידן נפרד מחברתו זה שלוש שנים- יפה, וערער לעצמו בראשו מה יעלה בגורלו עכשיו שהוא אברך פנויי ונחשק שוב.
לפני שעיניו הספיקו להיעצם צלצול דק החריד את דירתו הקטנה- עידן זינק ממקומו ובדרך אל הדלת נתקע עם אצבעו הקטנה ברגל של השולחן- המכה הכי כואבת לבן אדם אשר בדיוק ניעור משנתו.
בגידופים של "אחח כוסעמק" ועוד קללות רגעיות שעברו לו בראש, ניגש לפתוח את הדלת וכאשר פתח אותה ציפתה לו הפתעה שבחייו לא חשב שיראה- מולו עמדה בחורה עם שיער שחור גולש(כמו שהוא אוהב), מבנה גופה היה גבוה(בדיוק כמו שהוא אוהב) קצת שמנמונת(ממש כמו שהוא אוהב) ובעלת משקפיים ושתי גומות חן(הוא לא יכל לתאר את זה יותר טוב).
הוא השתנק במקצת, היא הסמיקה, ולאחר שניה הוא הצליח להשתחרר מאוסף הקללות אשר היו לו בפה ולמלמל משהו בסגנון" שלום,מי את!?"
האורחת סיפרה לו חיש מהר שהיא עברה בסביבה וראתה מודעה לגביי השותף שפורסמה בעיתון ביום שישי, וחשבה לבוא לראות על מה מדובר.
עידן לא התבלבל, ומבלי להסס פתח את הדלת לרווחה והכניס את הצעירה החמודה לביתו.
הוא ארך לה סיור בביתו הקט, ולאחר שהראה לה את כל הדירה הוא הציע לה כוס תה והיא נעטרה לבקשתו.
במהלך כוס התה, הוא סיפר לה על עצמו ושאל אותה שאלות עליה, ושמח מאוד לדעת שגם היא באה מרקע דתי ואת קורותיה המעניינים בתור בת שירות. הוא שמח לדעת שהיא לומדת באוניברסיטת בר-אילן כי גם הוא התכוון ללכת ללמוד שם עוד חודש ובכלל כל זה נראה לו כחלק מסיפור של מלאך שנופל מהשמיים.
הכל היה טוב ויפה עד שרע אחד יפה כחכחה בגרונה" אהמ...יש עוד משהו עידן שאני חושבת שאתה צריך לדעת", עידן כתלמיד בכיתה א' אשר לומד חומר חדש הסתכל עליה בעיניים גדולות ופה פעור-כמוכן לקלוט כל פיסת מידע שהיא תנחית עליו.
"זה בנוגע לאמא שלך, היא מאוד חולה וקשה לה עם החופש המדומה שיצרת לעצמך. היא יודעת שאתה שומר מצוות והכל לבדך אבל הפעם האחרונה שיצרת איתה קשר היה ביום בו נפרדת מגלית-והיא לקחה את זה קשה. אביךל הוא שונה, הוא לא אדם שמדבר, אבל אמך נמצאת במצב קשה מאוד ואם לא תחזור הביתה מצבה עלול להדרדר מרגע לרגע."
עידן,שלא הבין מאיפה כל המידע הזה על משפחתו, הרגיש נבגד והתחיל להזעיף פנים" את לא מכירה אותי בכלל! מי את בכלל? צאי מהבית שלי נוכלת! למה באת! אני צריך את הטובות של אף אחד!!!"
דנה הבינה את המצב, קמה והתקדמה לעבר הדלת.
היא פתחה אותה לאט לאט אך לפני שיצאה הסתובבה לעידן והוסיפה" חבל, אמך דווקא אמרה שאתה מאוד מתאים לי ובאמת מצאת חן בעיניי מהרגע הראשון שראיתי אותך. אבל כרגע אמך מאושפזת במצב קשה בבית החולים והיא אמרה לי למסור לך דבר אחד לפני שאלך- כשהיית בגיל עשר סבתך נפטרה ואתה באת אל אמך, בכית הרבה, ואמרת לה שלא משנה מה יקרה-לעולם לא תשליכהה לעת זקנה. כנראה שהזכרון נמחק כשאתה מרוכז בעצמך".
דנה טרקה את הדלת וכשעידן קם כדי לרדוף אחריה כל מה שנשאר זה צל שנעלם במדרגות.
דקות רבות ישב עידן בביתו ואז אזר אומץ והתקשר לאימו.
מן העבר השני הוא שמע קול חלש, לא כמו הקול החייכני שהיה לאמו לאורך כל שנות חייו ,וישר הבין כי דנה צדקה. הוא מיהר להניח השפופרת ולחזור הביתה. בבית הוא חיכה שאמו תבריא ואחרי כמעט שנה נשא את יפה לאישה והיא ילדה לו בן.
לבנו קרא נס, כי בבוא של יפה היה אומר, גם הציל את אמו וגם הציל את עצמו.
