אפלה

כמה זמן עוד תימשכי?

עוד יום מקולקל, והשמש בוהקת

מאירה את החלל, אך

הצל שבי גדַל

לסככה.

תיסגר בי עוד פינה

של סליחה ודאגה.

והחיוך שלכם הראתי, יתחלף

בסלידה. כוח כבידה

מושך מטה.

תירדם בתוכי עוד מנגינה

של שברי העונות, הצוהלים.

האדרה של כוחות פנימיים

הם לא יחזקוני. וגם לא

העידודים.

המילים שנבחרו בקפידה עד כה

לא תהססנה לצאת ממני.

המחסומים פתוחים. אולם

פצעיי אינם מגלידים

ונפשי משחירה.

אתפוגג לאיטי בחרדה

והשקיעה תזדהה.

איך אתה לא רואה אותי

אני מחשיך בכל דקה.

בכל נשימה שלקחתי, איבדתי

פיסה.

אין בעיניי דבר, רק

אפלה.