מה זה משנה מה הייתי אם יש עוד הרבה זמן לכל מה שארצה
להיות?
התשובות שיחקו באותו הזמן יוגב בראש, הוא שיחק עם תריסי
החלון תוך כדי שהוא מחזיק תריס אחד ואיתו מוריד את כולם. כאילו רצה לסמן למישהו
שאינו נמצא ברחוב משהו שהוא בעצמו לא בטוח מה הוא.
הוריד, הרים, הוריד, הרים. עד כשלפתע, התריס בו השתמש
נעקר ממקומו, השתחרר ונפל ארצה. יוגב לא טרח אפילו להרים אותו ולנסות לחבר אותו
למקומו. הוא פשוט התחיל לשחק את משחק התריסים עם תריס אחר. אט, אט כל התריסים יצאו
ממקומם והוא נשאר רק עם אחד בודד, אותו זנח והלך לשירותים לשטוף את פניו. תוך כדי
שהוא שוטף את פניו במים הקרירים שזרמו חזק חשב על כך שעוד מעט אחותו הגדולה, איתה
הוא מתגורר, תחזור מהטיול שלה עם החתול המעצבן שלה, ששמו הוא פולי. תגלה מה הוא
עשה ותזרוק אותו מהבית. הוא חשב על זה ממש לפריטי פרטים. היא תגיע, תשאל בשמו.
כשהוא לא יענה לה היא תשים לב שכל תריסי החלון שלה שבורים על הרצפה, תכנס לחדרו.
תגלה שהוא אינו נמצא בו, תשמע את המים הבאים מהמקלחת. תדפוק חזק בדלת ותשאל אם
ידוע לו משהו על התריסים השבורים. כשהוא לא יענה לה היא תדפוק יותר חזק בדלת
השירותים ותקרא לו בשמו יותר חזק. היא בטח קצת תיבהל שמשו קרה לו, ובשביל לא
להדאיג אותה יתר על המידה הוא יסגור את המים, יפתח את דלת השירותים ואז תתחיל
התפרצות שלה עליו. היא תצרח עליו כל כך חזק עד שהחתול שלה פולי יגיע, ויסתרך סביב
רגליה כמבקש ליטוף והיא תזיז אותו ממנה. יוגב לא יענה לה, היא רק ישתוק, יסתכל על
כל דבר אחר חוץ מלבדה. היא תגיד לו שזאת הייתה אזהרה אחרונה והיא נאלצת להעיף אותו
מהבית ושכמובן הוא ישלם לה על כל התריסים שנשברו.
על כל זה חשב יוגב כשהוא שטף את פניו. הוא שהה כרבע שעה
מול זרם המים. מסתכל על עצמו במראה שמעל הכיור. שואל עצמו: "למה? למה אני כל
כך דפוק? למה אני עושה זאת לעצמי? למה אני הורס כל דבר שאני נוגע בו??" הזרם
נמשך ואחותו עדיין לא הגיעה. החליט יוגב שנמאס לו מהסצנה של המים הזורמים. סגר
אותם וייצא מחדר השירותים כשידיו רטובות.
הוא התיישב על ספת הבד האפורה מול הטלוויזיה הכבויה,
הסתכל על השתקפותו שהוצגה על המרקע הכבוי, נופף לעצמו וחשב: "זאת כנראה הפעם
היחידה שאראה עצמי בטלוויזיה." הדליק יוגב את הטלוויזיה, זפזף בן הערוצים
ולפתע שמע מישהו קורא בשמו מבחוץ. תחילה חשב שזוהי אחותו הקוראת לו אך מייד הבין
שזהו בכלל קולו של גבר. כיבה יוגב את מרקע הטלוויזיה ועמד במקום והתרכז בכדי לשמוע
בשנית האם מישהו אכן קרא לו. "יוגב!" שמע שוב פעם את הקריאה מבחוץ. הלך לחלון
ועמד על התריסים השבורים שהיו על הרצפה. הסתכל וראה איש קירח ושמן שלבש חולצת
טריקו שהייתה עליו קצת קצרה וכל הבטן שלו נשפכה החוצה. בידו החזיק ברצועה אדומה
כלב רוטוויילר כשמחסום בפיו. "יוגב!" ראה את האיש קורא לעבר הבית שלו
"יוגב אני רואה אותך מהחלון! בוא דחוף, זה בקשר לאחותך!" האיש לא היה
נראה ליוגב מוכר, אך גם לא באמת מזיק. יוגב תמיד היה חשדן, אז הכניס את הסלולאר
שלו לכיסו, לקח אולר קטן ויצא אל האיש השמן ברחוב.
"אתה יוגב?" שאל האיש "כן," השיב
"אחותך, סיוון?" "כן," קר השיב יוגב "אה אז סבבה."
האיש הסתובב והלך לטרנזיט שהייתה מאחוריו. ממנה הוציא קופסא קטנה "קח, זה
בשבילך ממנה." "מה זה?" שאל יוגב וכיווץ את גבותיו "לא יודע,
אמרו לי למסור לך את זה ושזה ממנה." יוגב לקח מידיו את החבילה, שהייתה יחסית
כבדה. ושב אל ביתו.
המשך יבוא -
