חזרה ליצירות
סיפורים

לבנה אדומה - חלק שביעי -

The Wolf | (25/12/2013 10:32) | 103 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
הם נכנסו בשקט לבית, בכניסה ישב שומר. פניו היו אפלות, שערו השחור הזדקר לכל עבר, על גופו לבש מדים שחורים שהתאימו לסבר פניו החמורות.
"ברוך שובך לילך אל ביתך, מי האדם שאיתך?", שאל השומר בקול שחור מונוטוני במקצת, "ברוך הנמצא עין השועל, ההודורי שאיתי חדש וצריך הדרכה, נלך אל ראש ההודורי ונדבר איתו, נקבעה לנו פגישה לעוד כעשרים דקות", אמרה לילך.
"בבקשה, אתם יכולים להיכנס", אמר השומר.
הם עברו דרך מבואת הכניסה ונכנסו אל חדר מעוגל, היו תמונות על הקיר, תמונות של אנשים מזוקנים, לובן זקנם בהק בשחור החדר האפל. דרך החלונות נכנס אורה של השמש, מאיר. אין שם ציפה שיהיה חם מאוד בתוך החדר, אך למרבה פליאתו בחדר שררה טמפרטורה נעימה, לא קרה מדי ולא חמה מדי. בחדר המעוגל היו שלוש דלתות, הם התקדמו לדלת שהייתה מולם. פרוזדור ארוך וחשוך במיוחד קיבל את פניהם, לפידים מוזרים האירו את אורך הפרוזדור. הם המשיכו לאורכו עד שהגיעו אל גרם מדרגות לולייני שהחל לנוע בתנועה סיבובית כלפי מעלה ברגע שהתקרבו אליו.
המדרגות הנעות הובילו אותם לעוד פרוזדור ארוך ואפל כמו קודמו. הם התקדמו לאורך המסדרון, מימינם ומשמאלם היו דלתות רבות כל אחת מהן מרשימה בפני עצמה וככל שהתקדמו כל דלת הרשימה יותר מקודמתה. פאר המקום היה פאר שאין שם לא ראה מימיו, הייתה מינימליסטיות מפוארת שהדגישה את העושר הנסתר מן העין, כל דלת הייתה מעוצבת בדרכה הייחודי, כל לפיד מוזר היה במקום קבוע ובמרחק קבוע מדלת אחת לרעותה, חוסר התמונות והקישוטים שבדרך כלל מלווים מקומות כאלו רק הדגיש את ההוד של המקום. הם המשיכו לאורך המסדרון עד שהגיעו אל סופו. מולם עמדו שתי דלתות גדולות ומפוארות, המפוארות ביותר מכל הפרוזדור, עם גילופי עץ מרשימים וכהים. יראה מילאה את לבו של אין שם אך ידע ששום רע לא יאונה לו במקום הזה.
הדלתות נפתחו מאליהן והם נכנסו דרכן לתוך חדר המתנה. הם המשיכו אל הקצה השני של החדר שם הייתה דלת נוספת, אין שם תמה למראה פשטותה. שחורה, לא מפוארת, חלקה ועם זאת אומרת כבוד ויקר.

ההודורי שישב בקצה השולחן המרובע הביט בהם בכניסתם.
"ברוכה השבה בתי", אמר.

- המשך יבוא -

כל הזכויות שמורות לThe Wolf
All rights reserved for The Wolf

תגובות

חזרה ליצירות