אבלון האבודה

התגעגעתי אל אבלון

אל עדינותה ועוצמתה

אל החשכה והמסתורין והפחד והסכנה

ואל החום העוטף והאחווה והמשפחה של האלה הגדולה

התגעגעתי אל אבלון,

אל הסיפורים הנחבאים בין שמלות מפוארות, נשים מסתוריות, נשים מסתירות

את מהותן האמיתית, ושרשרת אבן ירח מספרת אלפי סיפורים נשכחים... על יבשת אטלנטיס

וימים קדומים, וכוהנות במקדשים כחולים במערת נטיפים כחלחלה מזכוכית ורסיסים בוהקים

התגעגעתי אל אבלון, אל סודותיה של האישה הקדומה. שהיא היא, בוכה עכשיו אל מול האבדה המזקינה של עולמנו הקר, המנוכר, נטול קסם ומסתורין וכלי הכהנת הגדולה

אל מורגן לה פיי ואיגריין וויויאן ונימואה. שבכל אחת נמצא עולם שלם של אהבה ובחירה ועוצמה אחרת ויחידה

מורגן בין שיטוטיה האינסופיים ורעבה הכמהה לאם הנוטשת אותה, הייתה לגבירת אבלון בתפארת ההרס שלה. ומורגן לה פיי היא גבירת אבלון שייעודה נלקח מבין זרעותיה הקסומות, וכמלכת הנצח והמוות היא ידעה את הכאב המתמשך על בשרה. ונותרה כבת אל מוות, בין דורות מתחלפים, שם נלקחה מאיתנו אבלון האבודה.