מהי
המילה הזאת
גַּם כִּי
אִוָּרֵשׁ וַאֲהַלֵּךְ שְׁחוֹחַ,
וְהָיָה הַלֵּב
לְמַשּׁוּאוֹת זָרִים -
הַאוּכַל
לִבְגֹּד בָּךְ, הַאוּכַל לִשְׁכֹּחַ
חֶסֶד נְעוּרִים?
(מתוך "כנרת" של רחל)
בַּחֲנוּת סְפָרִים קָרְאָה לִי
גְּבֶרֶת כְּסוּפַת שֵׂעָר, שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי:
"אֲדוֹנִי".
מַבָּט מְשׁוֹרֶרֶת רַךְ קָרַן לִי מַבָּטָהּ הַנָּעִים.
בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ הֶחֱזִיקָה אֶת
סֵפֶר 'רחל' הַגָּדוֹל בִּכְרִיכָה קָשָׁה
עָלֶיהָ מֻטְבָּעִים קַוֵּי
פָּנֶיהָ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֶרֶת, בְּשָׁחֹר.
בְּאֶצְבַּע עֲדִינָה הִצְבִּיעָה
עַל הַמִּלָּה "לְמַשּׁוּאוֹת" בַּשִּׁיר "כנרת"
וְשָׁאֲלָה אוֹתִי בְּקוֹל
רֵעוּתִי: "מַהִי הַמִּלָּה הַזֹּאת?"
קָרַבְתִּי הִבַּטְתִּי
וְהֵשַׁבְתִּי: "לְמַשּׂוּאוֹת. שֶׁנִּשָּׂאוֹת מַעְלָה".
"קְרָא שׁוּב" - אָמְרָה
.
בָּחַנְתִּי שׁוּב וְהֵשַׁבְתִּיהָ
אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה: "לְמַשּׂוּאוֹת".
חָזְרָה וְאָמְרָה בְּעִידוּד -
"קְרָא שׁוּב".
וְאָז הִבְחַנְתִּי בְּטָעוּתִי
וְאָמַרְתִּי בְּחִיּוּךְ:
"לְ מַ שּׁ וּ אוֹ ת".
הִיא הִנְהֲנָה בְּחִיּוּךְ
שֶׁהָיָה כִּמְחִיאַת כַּף לְתַלְמִיד וְהוֹסִיפָה:
"אוּלַי הִיא גָּנְזָה פֹּה
נְבוּאָה עַל הַשּׁוֹאָה?!"
הֵשַׁבְתִּיהָ:
מִמָּה שֶׁקָּלַטְתִּי
מִשִּׁירֶיהָ, יוּבָלִים נְחַלִים
יַרְדֵּן עֲצַבִים זָרְמוּ מַלְּאוּ
מַעֲמַקֶּיהָ,
צוֹפָה מִתְבּוֹנֶנֶת בְּכִנֶּרֶת
אֲהוּבָה מִשְּׁבִיל עִזִּים קָדוּם
בְּמִדְרוֹנוֹת פּוֹרִיָה,
יוֹשְׁבָה לִשְׂפַת אַדְווֹתֶיהָ בֵּין דֶּקֶל
וְסוּף מְרַשְׁרְשִׁים בְּרוּחַ
דּוֹאָה עַל הַמַּיִם, לוֹטֶפֶת צֵל
פָּנֶיהָ, לוֹחֶשֶׁת הֶמְיָתָהּ.
וְלִבָּהּ נִקְוָה אַט יַמָּה
מְלוּחָה
צוֹרֶבֶת, מְאַכֶּלֶת
לְחוֹפָהּ כּוֹתֶבֶת שִׁירֶיהָ
בְּחוֹל מְלֻבָּן
מַשּׁוּאוֹת חַיֶּיהָ
בָּאֶצְבָּעוֹת חֲרוּכוּת
וְאֵין לָהּ מְנַחֵם
מַבִּיטָה דְּמוּמָה
לְשָׁמַיִם קוֹפְאִים
קָמָה פּוֹסַעַת לְתוֹכָהּ.
יִתָּכֵן, אַתְחִיל לִקְרֹא
מֵחָדָשׁ בְּשִׁירֶיהָ.
