המנעולן

התפקיד שלי בחיים הוא לפתוח דלתות. אני לא בטוח למה. אולי זה בגלל שפעם פתחתי

דלת וכשעברתי דרכה נגלה לי עולם שעליו כבר לא אוכל לוותר. פתיחת דלתות היא ממכרת אתם יודעים. פעם אתה עובר ברחוב ורואה דלת שכולם מנסים לעבור דרכה, אתה רוצה גם. בפעם הבאה אתה מגיע הביתה ופתאום מגלה שיש שם דלת שעד 

עכשיו לא שמת לב שהיא קיימת. איזה כיף זה לפתוח דלת כזאת.

אתמול נסעתי עם חבר לצפון כשלפתע לצד הדרך ראינו דלת. לא דלת מיוחדת, דלת רגילה עם עיטורים פשוטים במסגרתה, לא היה חור הצצה או חלון שדרכו יכולנו לבדוק מה מסתתר מאחוריה. בהתחלה חלפנו על פניה, אך כשהצטלבו מבטינו הבנתי שגם על הדלת הזאת כנראה לא נוותר, אז הסתובבנו. כשהגענו לדלת היו מסביבה כמה אנשים. היו אב ובנו שהסתכלו מסביב, ניסו לבדוק מה הסיבה לכך שהדלת עומדת סתם באמצע הדרך. הייתה אישה מבוגרת (אם הייתם שואלים אותי, רווקה ללא ילדים) שניסתה להבין איך הדלת הזו עומדת בכלל, הרי אין מסביבה קיר או אפילו עמוד שיכול להחזיק אותה על האדמה. היו מסביב עוד כמה אנשים שאני אפילו לא זוכר מה הם עשו. והיינו אנחנו, שני צעירים שעוד דלת התגלתה לפניהם והרגישו שהם צריכים לבדוק מה מסתתר מאחוריה. אז עשינו משהו שהדהים את אנשי המקום, וסובבנו את הידית.

עיניהם של כולם ננעצו בדלת עצמה, אף אחד כבר לא ניסה לחפש הסברים. האישה הפסיקה לבדוק את היסודות, האב ובנו פתאום הסתכלו על הדלת ולא על מה שמסביב, ושאר האנשים הסתכלו עלי באדישות.

את מה שהיה מאחורי הדלת אני לא יכול לגלות לכם כרגע. אני אותו אדם והדלת הזו לא שינתה אותי. אבל מה שבטוח, גם את הדלת הבאה שאמצא, אנסה לפתוח.