חזרה ליצירות
סיפורים

ידו בתוך ידה

אדווה רודי | (23/08/2006 03:03) | 120 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
"אני איתך באש ובמים" היא לוחשת לו בקול מרגיע. עיניה העייפות ממוקדות בפניו ובראשה צצות המחשבות. הוא שוכב במיטת המתכת האפורה של בית החולים, לבוש בחלוק זוועתי ולא אופנתי. מה קרה לקולקציית קאסטרו שהוא כל כך התמיד ללבוש...
 
עיניו עצומות. היא לא יודעת האם הוא ישן, מעולף או סובל מכאבים אדירים כל כך, עד שלא מסוגל להשאר בהכרה מלאה. היא לא זזה ממיטתו כבר שעות, לוחשת לו דברי אהבה ועידוד, ממשיכה להתפלל אל ספרי הקודש.
 
יורד הלילה ואיתו החששות. הלילה יכול להוות גורם מאיים כשאנשים שרויים במצב רוח רע. היא מביטה לעבר החלון הגדול שבקצה החדר, הכוכבים נוצצים הרבה פחות הלילה, שלא נזכיר את הירח, שבקושי נראה. החושך והקור מנסים לפרוץ לתוך החדר, אך היא לא נותנת לאווירה השלילית להיכנס.
 
הדמעות החלו זולגות על לחייה, והיא ממלמלת פסוקים מתוך תהילים. השקט שבחדר מעביר לאורך גופה צמרמורת קרירה. הבכי הקטן מתעצם והיא לא מצליחה להשתלט עליו. ראשה נפול ועיניה לא עוזבות את הספר. הדמעות הגדולות מרטיבות את הכתוב, אך היא אינה חוששת. הדיו נשאר יציב על גבי העמודים הקשיחים. ספר קודש יודע להגן על עצמו מפני דמעות של כאב.
 
ידה האחת מונחת על ברכה, ידה האחרת אוחזת במעקה המתכת של המיטה. היא לא מסתכלת עליו, כואב לה לראותו סובל. היא יודעת שהמצב לא פשוט, והבטיחה לו ולעצמה לעשות את כל המאמצים על מנת לנסות להביא נס.
 
לפתע יד מהססת נחה על כף ידה. היא מרימה את ראשה בחשש, מנסה לבלוע את הבכי ולעצור את הדמעות. אצבעותיו מלטפות את כף ידה, והיא נשארת חסרת מילים. עיניו פקוחות למחצה, וחיוך קטן בורח מבעד לשפתיו.
 
היא מחייכת ובוכה תוך כדי, אך הפעם מתוך אושר. מגע ידו החזיר לה את האור לפנים, ונתן לה מוטיבציה להמשיך להתפלל.
 
היא עוצמת את עיניה והשקט מורגש יותר מתמיד. נשימותיה העמוקות לוקחות אותה למקום אחר, מקום בו אין מחלות. והיא איתו ביחד, מטיילים בשלווה, יד ביד. הוא מביט בה ולא אומר דבר, משאיר את החיוך הקטן על פניו. היא יודעת שזה רק חלום, אך משתדלת להנות ממנו כמה שרק אפשר.
 
אור הבוקר מילא את החדר בקרני שמש בהירות וחמימות. היא מתעוררת מבולבלת, מרימה את ראשה ממעקה המיטה. לוקח לה כמה שניות להתאושש מהלילה, והיא מסתכלת מולה.
 
הוא שוכב שם, ידו בתוך ידה, אצבעות משולבות היטב, משלימות אחת את השניה. נשימותיו איטיות וקצובות ופניו רגועות. היא לא מעזה להזיז את היד, ורק ממשיכה להתפלל ולנסות להעביר אליו אנרגיות חיוביות.
 
אחות צעירה עם מדים לבנים נכנסת לחדר. "אני לא יודעת מה יש בידיים שלך, אבל הלילה חוללת נס".

תגובות

חזרה ליצירות