קטן וחולף

אני בורח מן האמת כל יום

אך היא תמיד משיגה אותי בלילה

המחשבות מכינות את עצמן לקראת חלום

אך היא תוקפת ולא די לה

מזכירה לי שביקום מקביל ילד רעב נח בחיק אמו

בעוד מקטורן מחויט בצל קטיפה מחבק את ממונו

אנו רודפים בעוז אחר עושר מסומם

אשר רק בעזרתו נוכל להרגיש כחלק מן העולם

אם כך, צר לי לאכזבך, היא לוחשת לי

אם זהו עולמכם, שווה כי תמותו מיד

הכלל נעלם והכול רק שלי

בשל הבטחת האל או קרבת יד

כשצבעי עור ואמונה נלחמים זה בזה ישנו רק אחד שמרוויח

הוא לבוש בחליפה אפנתית ומצבע הכסף מריח

כשהאבק מתפזר וכל שנותרה היא אדמה חרוכה

הוא מגיע נוצץ כרוכב על סופה

מה אתה חושב שהוא יעשה עם זו השממה

היא צועקת כדי שלא אירדם

הרי שהיא תהפוך מיד לפנינה

במהירות שרק כוח עבודה כפוי יכול לקדם

קרקע פוריה מלאה בדם נחות הופכת לאנדרטת בטון

של הכלכלה המערבית ולא של זיכרון

יבוא יום וכל זה לא יהיה רחוק או דמיון

ולפתע תהיה זה אתה שיגיד איפה כולם? איפה ההמון?

אתה שומע על שחיתות חדשה כל יום בחדשות

היא רותחת מזעם

נכון שלאחר מכן שוטפים את מוחך בתכניות לא תכניות

אך בבקשה אמור לי מה הטעם

מה שווה כל זה אם אין צדק בסיסי סביבך

בעלי הכוח הכלכלי והפוליטי חונקים כל טיפת אוויר המגיעה לך

טבע, אושר, צדק, ביטחון וחמלה

לחוות אותם היא זכותך

אולי אתה זה שתקום ותעיר את עמך

איך אתה יכול להמשיך כאילו לא קרה דבר

האמת שחררה דמעה על הכר

אך עיניי בונות חומות חימר

ומחשבותיי מתכוננות ליום המחר

יש ילדים להאכיל ואישה לפרנס

יש משפחה, עבודה וחברים, לא נותר זמן להתפלל לנס

ואני גולש לחלום במהירות, לפני שהאמת תצליח להיכנס

האמת שקטה

לא נותר ממנה דבר

האמת נעלמה

אולי היא תופיע שוב מחר

אך באותה מהירות היא תתנדף

כיצד אוכל לצבוע לבד עולם מתקלף

אני בסך הכול אדם אחד, קטן וחולף