הפתעה בזימבבואה

הפתעה בזימבבואה

יום הולדתי מגיע ואני כולי התרגשות. מה בדיוק בעלי מכין לי הפעם, אינני יודעת.

בשנה שעברה הוא עשה הפתעה ממש מיוחדת,הוא הזמין 40 סברינות מתוקות ותקע בכל אחת נר בצבע אחר, הניח אותן על מגש בצבע זהב ואמר לי ,

"תנחשי מה מסתתר באחת מהן?"

כל מיני מחשבות עלו במוחי, מה הוא יכול להטמין בתוך סברינה.

"אבל את צריכה לטעום מכל סברינה ולחפור בבטנה" אמר וחייך חיוך ממזרי.

זה לא היה לרוחי , ממש לא, אני ששומרת על גזרתי החטובה ולא עולה על משקל

54 ק"ג, צריכה לטרוף עוגות כאלה, התאכזבתי כיוון שהוא מכיר אותי , מה הוא

רוצה שאני אהיה מכוערת ?.

"נו ריבה, תטעמי כבר, יש לך הפתעה בפנים"

סקרנותי גברה והלכתי על זה ומצאתי באחת מהן טבעת יהלום, שמחתי מאד ועוד

יותר אסי שלי יצא מגדרו.

היום, מעניין אותי יותר מה הוא זומם, בינתיים לא אמר לי דבר ועוד יומיים יום ההולדת

שלי, אני בעבודה אבל ראשי במקום אחר.

צביקה הבוס שלי, פתאום בא לקראתי עם חיוך כזה לא ממש של עבודה, אני לא מחייכת, קצת מופתעת, מגיע אליי ולוחש לי באוזן,

"בעלך מחכה לך בבית, רוצי"

קצת נבהלת , אבל חושבת, אולי שוב הפתעה.

"ריבה , קומי הוא מחכה לך , זה משהו טוב, יאללה רוצי"

אני אוספת את חפציי ורצה.

ליד המעלית עומדת שוש המזכירה של דני מהמשרד שממול,

"היי, מה שלומך, מה קרה באמצע היום"

"יש לי הרגשה שבעלי עושה לי הפתעה ליום הולדתי, הוא מחכה לי בבית"

"יפה לך ריבה, כל שנה הוא מפתיע ולא מתעייף"

אני מחייכת ונכנסת למעלית.

בחוץ מחכה מכוניתי בחנייה, אני מחישה צעדיי אליה.

השמש נמצאת בְּמֶרְכַּז הַשָּׂמִים וְקַרְנֶיהָ מלטפות את פניי וממיסות מעט את האיפור , אני מוציאה טישיו ומנגבת קלות את הזיעה מעל מצחי ,מסיטה לאחור את קווצת שערי הצבוע בצבע הדבש. מטוס קל מזמזם מעליי בקול מונוטוני משעמם,חג הלוך וחזור כמו רוצה לנחות ממש על ראשי. חתול רחוב מנומר יושב לו על גג מכוניתי וכלל לא איכפת לו שאני פותחת את דלת המכונית. הוא זז בכבדות כשאני מתחילה להתניע ונוסעת בקול חריקת צמיגים רועשת.

ביתנו מציץ מבין העצים המעטרים אותו כעטיפת סוכריית טופי צבעונית. אני מתקרבת ובולמת ממש ליד השער, יוצאת במהירות ובדרך נועלת אותו מרחוק.

"אסי ! איפה אתה, אסי !"

אין קול ואין עונה, אני קוראת שוב ומתקרבת לחדר השינה,

"אסי , מה אתה עושה ?."

"ריבה , יפה שלי, מזל טוב ליום ההולדת , אני ארזתי מה שידעתי ותמשיכי את "

"מה זה ?, לאן זה ?"

"טיסת הפתעה, יאללה תמהרי, יש לנו טיסה בעוד ארבע שעות, עוד מעט  נצא לשדה"

הוא מחבק אותי ומנשק אותי ארוכות. אני רגילה להפתעות שלו אבל הפעם הוא עשה זאת דיי מהר, ובכלל אני עדיין לא יודעת לאן.

אסי , גבר רזה וגבוה , גופו עטור שרירים תפוחים מעט המשווים לו דמות של דוגמן .

שערו השחור מעטר את ראשו כשטיח דשא כהה וצפוף.

אני ניגשת לארון ומתחילה לארוז, חושבת על כל דבר ופוחדת לשכוח משהו.

חוששת מעט מהפתעה כזו,ממש תעלומה.

"עוד שעה תדעי הכל יפה שלי" אומר ומחייך חיוך מסתורי.

המשך יבוא

רחלי גבאי

02/14