נעלתי דלתי

נעלתי דלתי אין פתח היות.

עקבות נמחקו מלכת.

מנעול ובריח חברו לאחד,

נותרתי לבד, מקומי מחשבת.

מגיע מרחק זרעים רעננים,

טומן בתוכי, משקה כל פינה

חשוכה, נעזבת. מים זכים

טהרה משקה ערוגות ישרות,

נבטים פרצו ירוק עז, מחוצף,

מביטים ישירות עיניי עצומות.

מפל אהבה פורץ איתן,

תאיי גופי לוטף, עוטף.

ממלא כל חלל בטובו, עוצמתו,

מרפא במשובה כל מכאוב 

קלילות, פשטות - טבע כמו טבע,

זורם מעצמו, יודע מסלולו.

ודרכי? הירמוז לי מפל מסלול שכשל?

היושיט לי ידו במורד הפתלתל?

הן ידי האחת בקסת מושכת,

זו השניה מצפה לכף יד תומכת,

מסייעת דרכי לשרטט ולשאול,

מענה שאלתי הפשוטה מכל,

לאן יובילוני ימיי, לילותיי?

דלתי הן נעלתי.

אלליי!