שיר אשיר לירושלים (אוֹדָה ניסיונית)

שיר אשיר לירושלים

וירושלים עיר הקודש סוגרת

ומסוגרת

מִפנֵי / לִפנֵי / בִּפנֵי

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא

שוּק מַחְנֶיוּדָה שוקק מִבֶּפְנוֹכוֹ

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא אבל נמצא

יש: גרביים עד הברכיים

אברכים עסקנים ובָּלֶבּוּסְטֶס 

האנקולים מטרימים ריר עסיס

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא

הרכבת הקלה מעיקה על תקציבֵי הקרביים

גשר המיתרים מכריז על גבולות הַ

שמיים וארץ וחלומוֹת 

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא

הגגות בשכונַת הפחונים טרם פוּנוּ

ובוהקים בַּשמש בַּגשם

נקודה קו נקודה בליטה נקודה קו נקוּ

נְקוּדִים

צפנים משובשים

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא

חילונים שאין ידם משגת נתיבֵי בריחה

מתנחמים: אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא

חרדים שאין ידם משגת משיגים בקולם

ובאגרופם מפַנים רקיע ותפילתם זועמת

אלימוּת רועמת: אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא

ז'וֹרְזֶ'ט אחרונה מפשילה שרוולים

מחדירה ידיים שתיים

לתוך עיסה שהיא רוקחת

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא

רוחלה נוספת מתעוררת לְשֵׁמַע

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא

נסים אחרון מִזְּמַן, מִזְּמַן

עוֹסֵק בנדל"ן, מתדיין

עִם שְׁלוֹימֶלֶה מוֹיכֶר לוֹקְשִׁים

מִמֵּאָה שְׁעָרִים

על כמה לכמה דירוֹת

בָּרְחובות שֶׁנּוֹשְׁעוּ

מידֵי חוטאים וטמאים

ולפי מה מחיר התפילין

רחמנוּת לַעֲשׁוּקִים

אין מוכרים כי אין קונים

(אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא)

שיר שרים לירושלים

וירושלים עיר הקודש

סוגרת ומסוגרת:

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא