העצב לובש את עיני

הלילה מנגן לי קילוחים

כטיפות הגשם על עיניך

בדרך האחרונה,

זכרונות שוב צפים

בהבזק הברק,

אישוניך יורקים אש

ולי נותר רק

שוב לבקש.

הלילה הוא תפילה,

במרחק הצבעים כבר דהו

עיניי רצות אחריך

לכרוע אל הרחוב

מגששת  עיורת,

מלמול דלתות העיר

נשיפות ערפל,

מבטך על גופי

עוד זוחל.

נפשי אין אונים

בדרך אליך,

העצב לובש את עיניי

כחול עמוק מכובד הליל,

כוכבים רצים  אחרי

לעצור בעד שטף מילים

ענוג וקודר

הנשבר אל מפתן