(מחפשת אותך משעות הבוקר)

כואבת את רבקתי את אבדנה של עירך

וכדי להעצים את הכאוס

בא אלוהים. כך אומרים המאמינים

והכה בשרב ובאובך ממרומים

והאבק חדר לנחיריים

והכביד על הנשימה

ואת הראות הכהה

אבל את הצעקות לא עמעם

והקללות - פגעו וחזרו כהד,

קול ברמה נשמע

רבקה מבכה את עירה.

מראה נורא הוא השחור שכיסה

כל חלקה טובה

ואין לאן לברוח

ואין מקום להסתתר.

כואבת אתך

נורית

רבקה יקרה,

אינך צריכה לתקן את הטקסט.

לי זה היה ברור את מי את מחפשת,

וגם לקורא אחר אני חושבת שזה ברור שאת רוצה לפגוש את מי שכבר איננו.

משהו שהיה יקר לך וברגע של כאב את חשה בחסרונו לידך.

רבקתי, אתמול רב היום לא הייתי בבית אבל הבקר עניתי למייל שלך,

ולמרות המימדים שלך - החיבוק שלך הוא ענק.

מחבקת בחזרה

נורית