פנסיה הוליוודית

אני לא מאמין שפוצצו אותי! איך הבמאי עשה לי את זה? ככה מפוצצים בפרצוף חוזה של עשרים וחמישה מליון דולר? הייתי בטוח שבשניה האחרונה, כמו שבדרך כלל קורה, אני ניצל, מציל את כדור הארץ, גומר על כוחות הרשע ועוד מספיק לחזור הביתה לאהובתי זהובת השיער לחיבוק ונשיקה של הטייק האחרון... ופתאום השפריץ הזה בפרצוף, ואני מוצא עצמי יושב עם ברוס ויליס והילד דה-קפריו שותים ג'ין וטוניק בבר של טום הנקס. ברוס והילד ניסו להרגיע אותי. אמרו שגם להם היה קשה בהתחלה. הרגשתי שלילד היה קשה פחות כי בכל זאת כולנו ידענו מספרי ההיסטוריה שהטיטאניק טבעה בסוף, אבל את ברוס הם הצליחו להפתיע, והוא כידוע שועל לא קטן. הוא נזכר איך ברגע האחרון של "ארמגדון" היה לו האנץ' שהכל ייגמר על הצד הטוב ביותר. הרי לפרק שני טילים גרעיניים, לחטוף חללית ולהסיט מטאור בגודל של אוסטרליה מדרכו לכדור הארץ בדקה וחצי זה לא סיפור גדול במקצוע שלנו. "הייתי בטוח שעוד נשאר לי זמן בשביל לחייך קצת למצלמה" סיפר לי ברוס בחיוך עצוב, תוך שהוא מנדנד בראשו, עדיין לא מאמין איך דפקו אותו. "גם אצלי ב"טוראי ראיין" לא היה פשוט" מוסיף טום. "נראה לך הוגן, לאחר שעברתי חי את הגהנום של סצינת הפתיחה בנורמנדי, לקבל כדור מאיזה צלף גרמני חמש דקות לפני שהמסך יורד ואני אמור לרדת לשדרה החמישית לטרוף איזה המבורגר טוב?" "ובכל זאת משתפרים כאן התנאים כל הזמן" סיפר דה-קפריו. "השבוע מתחילים כאן תחרויות שחיה ולמרות שאני אלרגי למים, נראה לי שיהיה אח'לה". "כן, וגם יש מטווח קליעה למטרה", הצטחק טום, "ואימוני פירוק פצצות של היחס"פ" הוסיף ברוס. "מה תנאים, איזה תנאים?!" הזדעקתי, "עוד שבוע הייתי מתוכנן להופיע בסרט חדש, מטריקס 5B , לעשר דקות תמורת חמש-עשרה מיליון דולר! כניסה, יציאה, טק-טק-טק, קצר נקי וכסף סביר. מה אעשה עכשיו? ממה אחיה?" "לזה אתה לא צריך לדאוג", אמר ברוס כשהוא קם ממקומו, "הסניף של ביטוח לאומי ממש כאן מעבר לפינה, וכל 15 לחודש – חוץ מהתקופות שיש שביתה של ההסתדרות - אנחנו הולכים לשם לקחת את הקיצבה. אתה רוצה ללכת ולראות איפה זה?"