הדוב מהקרקס בחג הפסח

בס"ד

הדוב מהקרקס בחג הפסח

בערב חג הפסח פגש את הדוב את ידידו הדוב קואלה.

שאל אותו: "היכן אתה בחג?"

 "אני בביתי לבד".

"בוא עימי ותרגיש מהו חג? יושבים בשולחן מלכים, עם מאכלים משובחים.

"אך איני מוזמן" השיב לו מאוכזב.

"חבל לך על הזמן, בפסח לא צריך הזמנה, כתוב בהגדה כל דכפין יתן ויפסח".

לסעודת החג הגיעו החברים רעבים ובעל הבית החל בקידוש, הגיש לכל מוזמן כוס יין והדוב נמנע משתיית היין.

דוב הקואלה שאל אותו: "מדוע אינך  שותה יין?"
בשנה שעברה, שתיתי 4 כוסות וכל הלילה סבלתי מסחרחורות".

 לאחר מכן הגישו כרפס ודוב הקואלה תהה: "זה מה שאוכלים?"

"לא, כשבעל הבית יסיים את סיפור יציאת מצרים, האוכל יישפך פה כמים".

"דוב, אני מתחיל לרעוב. הבא לי את הסלט הקרוב",
 "זהו מרור אם תאכל הרבה מרור תרגיש בבטן טרור".

בעל  הבית ברך "המוציא", חילקו מצות לכל המסובים ודוב הקואלה אמר: "זה לא לחם זה דיקטים".

כמסורת החג בעל הבית החביא את האפיקומן והכריז כי "מי שמוצא את האפיקומן יקבל חבילת פסק זמן".

לאחר ארוחה דשנה חזרו  האורחים לביתם  בשמחה והדוב קואלה אמר: "אחד הדברים הנפלאים בחגים זו  מצוות הכנסת אורחים".

כל הזכויות שמורות ליהודה רפאל!