שירים

ארבעים שנה ואבא

ארבעים שנה
ואבא
חלפו מאז,
והרהורים-
בדרך
 האין סוף.

ועד היום
מול עיני-
שקשוק הגביעים,
והיין האדום 
והמתוק,
ועיניו הכחולות 
הנודדות 
אל
 הכרמים
שהשאיר -
בשום מקום.
בארץ רחוקה.

ארבעים שנה
ופנים עייפות
של געגוע
וחלומות -
שכבר
לא 
יקומו בו-
יותר.

ומצה ומרור.
וכאב.
ואמא 
מתבוננת.
ודודה ורדה
מגישה את -
הקינוח
 המתוק.

ובחלוף ארבעה
ירחים
של אביב,
וקיץ פרוע-
לא היה 
איתי
עוד.

כי זה היה-
הסדר האחרון
של
אבא.
שלי.


תגובות

גלי צבי-ויס / הסדר האחרון של אבא שלי / 15/04/2014 12:33
אודי גלבמן / כן. הוא היה בן ששים.צעי / 15/04/2014 14:11
גלי צבי-ויס / אני מתארת לעצמי, תחושת האובדן והגעגוע עוברת כאן בעוצמה. / 15/04/2014 15:18
אילנה בר שלום / ארבעים שנה ואבא / אודי גלבמן ~love~ / 15/04/2014 14:04
אודי גלבמן / תודה , אלינה, ריגשת אות / 15/04/2014 14:12
אילנה בר שלום / מאד אוהבת את שירך , אבא / 15/04/2014 16:05
עליזה זאבי / זכרונות וגעגועים אל אבא...שלא ייתמו. הגעגוע העז... ~love~ / 15/04/2014 14:51
אודי גלבמן / עליזה יקרה...הייתי רוצ� / 15/04/2014 18:27
עליזה זאבי / אתה יכול לפנות לכתובת / 15/04/2014 20:06
יום טוב צבי / האין סוף / 15/04/2014 15:35
אודי גלבמן / חג שמח אלי-שרק נדע דבר� / 15/04/2014 21:40
אלה לי / שיר המלווה בגעגוע לזה האבא הנערץ ~love~ / 16/04/2014 07:53