השומר- סיפור-שיר

השומר – יצחק כהן - אור

הבוס אמר לי שבחג הזה היהודים משתגעים, וצריכים לשמור טוף טוף על העצים.

הייתי צעיר, בן 17 ורק פחדתי מהיהוד ולא הבנתי למה הם שורפים עצים, זה לא טוף, זה לבנין. הבוס אודי אמר לנו כי זה ל"ג בעומר, כזה חג שהיהודים מדליקים מדורות ועושים בטטות, בקיצור צריך לשמור על העצים בבנין ואמר לי, לך אין משפחה, אתה צעיר אתה תשמור ותישן בבנין.

האמת, בהתחלה קצת פחדתי אבל מה צריך פרנסה ואודי הבוס ככה עצבני מפטר צ'יק צ'ק אז הסכמתי.

הייתי עייף, היה חושך גדול גדול ושקט עוד יותר גדול ומפחיד.

מרחוק ראיתי הרבה מדורות אבל רחוק רחוק ונרדמתי.

פתאום, שמעתי קולות ורעש קמתי וצעקתי מִנלפָחד, צעקתי כנראה חזק חזק ושמעתי צעקות בחזרה וראיתי ככה, חמשה - ששה ילדים בורחים.

אחר כך היה עוד פעם שקט, הסתכלתי לחושך ואחרי קצת זמן באו שני ילדים, ילד וילדה, נתיב ככה קוראים לו ומיכל, קוראים לה.

אמרו שבאו להתנצל ומצטערים שהפחידו אותי והביאו לי בטטות. התחלנו ככה מדברים יעני הם שואלים אותי ואני עונה, בעיקר הילדה מיכל שהרבה התעניינות הייתה לה יעני בערבים באמת באמת, ככה גם הייתי ילד יפה ושמעתי קצת אינגליז וצחקתי איתם והם צחקו ודיברנו על השלום ואני על הכפר ואחר כך הם הלכו.

עכשיו שהם הלכו, פחדתי מהחושך עוד יותר, נהיה לי לבד וקיללתי את היהוד על החג שלהם ועל זה שהם בנים ובנות ואני לבד עם השטן שלי במכנסיים ששואל ואני לא יודע אפילו לענות לו.

ככה זה בגיל 17 כשאתה בא מכפר לעיר של יהוד עם בנות יפות במכנסיים קצרים קצרים ועיניים יאללה איזה עיניים.

ככה עוד שמעתי אותם שרים וצוחקים כל הלילה ונרדמתי עוד פעם. כשהתעוררתי, ראיתי אותה, את מיכל, צוחקת מעלי וככה שרה "שומר ישן, שומר נרדם" יעני, פאדיחה.

הייתה לבד ואללה הגדול התחיל כבר להדליק את המנורה הגדולה שלו בשמיים.

הסתכלתי עליה וואללה יפה, יפה יפה חילווה, בקלאווה בדבש אמיתי, צחקתי שטפתי פנים בברז המים הקרים ושאלתי אותה כאילו אבודאיי מה נשמע? כיף? כמו שמעתי מִנליָהוד הצעירים.

הבוקר התחיל אבל היה עוד קר ונכנסנו לחדר בפנים בבניין, סיפרתי לה על הבוס אודי שמפטר שהוא עצבני ומפטר צ'יק צ'ק והוא קשה והיא צחקה.

ישבנו על הפינה של האוכל שלנו, של הפועלים, אני אמרתי למיכל אני אקרא לך ביד את העתיד שלך וואללה החזקתי לה את היד והשטן שלי צמח ושר ואני התביישתי.

אני לא יודע אם הרגישה, החזקתי לה ביד וככה סיפרתי לה שטויות על ה – future יעני עתיד ככה באינגליזית, ככה אמרתי לה, למדתי לקרוא מסבתא שלי כאילו (לא סבתא ולא בטיח). כשעברה לשבת לידי, ככה קרוב קרוב, לא העזתי לזוז מהפחד וּמִנזֱה שבמכנסיים שנהיה הממזר, אדון לעצמו.

מיכל נרדמה לי ככה על הכתף, ישנה חזק ואני הרגשתי סולטן, מלך, כל כך מלך שנרדמתי גם אני.

פִילבוקר, ככה סיפרו לי, הגיעו הפועלים, ראו אותי וסיפרו לבוס, לאודי.

זרק אותי צ'יק צ'ק הביתה, נתן לי בעיטה בתחת ואמר לי "לך הביתה חמור".

אחרי שבועיים למן הסתובבתי עם חבר בכפר, אמר לי זה חבר שלי אחמד,-

 "חמור מה הלכת לישון עם הבת של הבוס?".

יצחק כהן – אור.