האדם המצליח, שלא כמשורר. נעשה כזה ולא נולד כזה

סורן קירקגור אמר, "בהוולדנו אנו יוצאים להפלגה עם פקודות חתומות." אזי גם ההצלחות שבחיים מקורן במטען שאנחנו קיבלנו ברגע הלידה. לעומת זאת מחבר קוהלת כתב, "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה." וולטר אמר, "הצעד הראשון שעושה אדם בחיים הוא הקובע את שארית חייו." אז נכון שאם אדם יחשוב שהוא לא יוצלח הוא יהיה כזה, אבל אם יחשוב שהוא סיפור הצלחה שהוא יכול לנצח, אזי הוא ינצח, אם לא בפעם הראשונה אז בשניה, וההצלחה תבוא.

ובכל זאת אני חושבת שההצלחה היא תולדה של סך תכונות שיש לאדם, שאתן הוא נולד. גם משורר לא יהיה משורר אם לא ילמד להשתמש במילים.

כשבדברים על אדם מוצלח, אומרים שיש לו כישרון מולד. ועם הכישרון הזה הוא בונה את חייו. מה שאדם עושה עם התכונות המולדות שלו הן סוד ההצלחה.

מכאן שיש מן הצדק בדבריו של וונאמייקר, שלא נולדים עם ההצלחה, נולדים עם נתונים בסיסיים, ושוב אקח את קירקגור לי לעזר, "כשאנחנו נותנים לדברים לזרום מעצמם, אנו הופכים את עצמנו מאדונים למשרתים ובכך מצמצמים את החופש שלנו."

אני מקווה גלי יקרה שלי, שיש משהו מן ההגיון בדברי, ואם אין - אז אשאר בלי ההצלחה אבל עם השירה.

את לגמרי צודקת יקירתי, בסופו של דבר כל הצלחה קשורה בכשרון ובסקרנות ושני הדברים הללו הם מולדים. רוב ההמצאות הן תולדה של סקרנות וכישרון. אם ניוטון לא היה מסתקרן מנפילתו של התפוח, לא היינו מודעים לכח המשיכה. ואם ארכימדס לא היה צועק אאוריקה - הפיסיקה המודרנית הייתה עדיין בחיתוליה. אבל אדם שאין לו כישרון למספרים (חשבוניים אני מתכוונת) אף פעם לא יזכה להצלחה כמתמטיקאי, ולא יעזרו לימודים חשיבה ומורים פרטיים.

וכמו שאמרת גם להצלחה כלכלית דרוש כישרון, אבל כאן כם מזל לא מזיק ולפעמים הימור נכון, אבל את זה נשאיר לספקולנטים...

גדי יקירי תודה על מילים כל כך נכונות

מקרית היא ההצלחה

ותודה על המחמאה

נורית

כשרון השירה הוא מולד-ישנם משוררים שמצליחים בתחום הזה

וישנם שלא-קיימים בני אדם שאוהבים שירה וכאלה שלא-הצלחת המשורר

כולל כל אומן תלויה בסוג האנשים ובמספרם שיאהבו אותם ובזכותם יצליחו

או לא יצליחו

לעומת זאת האדם המצליח הצלחתו לא קשורה בכשרונותיו

הוא יכול להיות אדם מן המנין עם תכונות מסוימות שיגרמו להצלחתו

ןלעומת זאת קיימים בני אדם אינטלגנטים שלא מצליחים

גם המזל או הגורל משחק פה תפקיד כלשהו

יום ניפלא אשה יקרה

ממני מרים

יפה תיארת את זה נאור ידידי, משורר אמיתי כותב בדם לבו ,כותב את אהבתו, וכותב את נשמתו, ואין הוא מחפש מילים נשגבות שרק למתי מעט מובנות.

משורר אמיתי רוצה לחלק את רגשותיו עם אלו שיבינו אותו ואת מאוויו.