חזרה ליצירות
שירים

הקרבה

אלי משעלי | (02/06/2014 21:53) | 103 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
הקרבה
2/6/14

שממה, החושך עוטף,
הוא עומד לבדו וחושב על השנים שחלפו,
בתוך הימים הוא נותר לבד.
אנשים התרחקו, מעיניהם לא נפלה דמעה,
רק מבט ציני וקודר.
עיניו מושפלות, נשימותיו נחנקות,
מקולו יבבות ומתחיל לבכות.
 
קולות בכיו שככו ושוב שממה.
הוא נזכר באותם אנשים אשר הפנו גבם,
איך בקולו ביקש: "אל תעזבוני".
שקט נשבר ובכיו נשמע שוב,
אך הפעם בדמעות אין קץ......
 
בלילה שנתו נודדת,
קטעי זכרונותיו מציפים, פנים ושמות,
איך צחוקו תמיד נגדע ומתחלף בקול בכי.....
 
הוא ישאל: איך אמשיך לחיות ואני מנודה?
ואני שונה, אולי מוזר.
כל יום חש כאב ותש מבכי....
איך אפשר להספיד אותי, להתמיד...למה?....
 
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי

 

 

 

תגובות

גלי צבי-ויס / שונה ומוזר / 03/06/2014 08:07
נורית ליברמן / תחושה נוראה אוחזת בו - / 03/06/2014 11:12
יצחק אור / למה? / 03/06/2014 13:30
אלה לי / והוא שונה לכן נותר לבד ~love~ / 03/06/2014 17:48
אברהם שלו / הבדידות.... / 04/06/2014 09:09
יום טוב צבי / מנודה / 04/06/2014 10:07
חזרה ליצירות