צלול - לפינת התפוח של אילנה בר שלום

היא ידעה את עומק שירתה

אל תוך מימי האגם הביטה

ושם מתוך המצולה הכחולה

השתקפה בבואתה

שם גם השתקפו השמים -

בתוך תכלת המים

ובתוך הכחול של עיניה

ותכול בתכלת התערבב

ומתוך הגוון החדש

צצו מילים ונולדה שירת חייה

והיא רסיסיס של אושר

והיא צער וכאב והיא רגע חולף

ולפעמים -

רוח שבא מן ההרים הביא אדווה אל פני המים

והתערפלה בבואתה ונרעדה

ולרגע קט נעלם לה השיר

אך כשחלף לו הרוח ורגעו המים

שב השיר להתנגן בתוכה

הוא עטף אותה

עד לרגע הבא...

אוהבת את הבבואה שלך אהובה שלי

אוהבת את אגם השירה שלך יקרה שלי

ואוהבת אותך

זו את אהובה שמתוך 'צלילות הערפל'

יצרת 'בבואה'

שהולידה אצלי שיר

שהוא כמו 'שושן צחור' טהור וזך 

והוא מוגש לך באהבה.

איזה כיף לי שהצלחתי לרגש אותך יקרה שלי

אבל זה הרי מובן מאיליו

זה הכל את (ואולי קצת גם אני)

אוהבת