שירים

אשאל-לבמת הדיון של נורית

אשאל
 
אשאל, האם הנצח הוא נצחי-
או פן שגעון שאין בו עוררין.
האם האופק הוא רגעי-
או שמא מסדרון ליום הדין.
 
נדמה שים אופטימי יבש,
ושיר חיים כבר אינו חדש.
גם החום מתיש ומסחרר
והקור מעיק על פרח קמל.
 
ואדע כי היום אני חי
וזה רק סמלי שכך זכיתי.
ואם שנותיי בגלים הכו
אזכור שיש כאלה שלא זכו.
 
אשיב כי אחיה את הרגע
ומה שלא זכרתי לא אזכור.
אני לא אפיקורס אך נזהר
לא לחשוב על יום אכזר.
 
לא אסתתר מנקישה בדלת
אפתחנה לרווחת עולמים.
את חיי אנצור בסרט
ואגיש אותם לדורות הבאים.
 
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי

 

תגובות