אין את מי לנשק

               אֵין אֶת מִי לְנַשֵּׁק/נסים פרנקו

אֲנִי כְּדַרְכִּי עוֹסֵק

מְחַבֵּר מִלִּים לְשִׁיר

אוֹהֵב אוֹתָן וְשׁוֹתֵק

וְאֶל הַבִּפְנִים מֵישִׁיר

מֵגִיחַ שִׁיר שֶׁנּוֹלַד

שֶׁכֹּל הַזְּמַן מִשְׁתַּנֶּה

שָׂם כָּל מִילָה בְּנִפְרָד

רוֹחֵשׁ לָהּ כָבוֹד מוּתְנֶה

בַּהָגּוּת אֲנִי עוֹסֵק

דָּבָר שֶּׁאֵין לוֹ תַחֲלִיף

מֶעֲסֶה בָּהּ וּבוֹצֵק

עַד שֶׁעוֹבֵר הַתָּסְחִיף

לָשׁ וְדָשׁ אֶת הַמִּלִּים

וּבְרֶגֶשׁ גַּם מוֹחֵק

הַיְּצָרִים בִּי עוֹלִים

וְאֵין אֶת מִי לְנַשֵּׁק

אֲנִי פּוֹנֶה לַחֲלוֹם

שָׁם אֲנִי תָּר אַהֲבָה

הִנֵּה הִיא בָאָה הֲלוֹם

וּלְצִידִי נִשְׁכְּבָה –

"מַה לָּךְ כִּי בָאת בְּאִחוּר

אֲנִי תָּשׁוּשׁ וּבָלוּי

הֵיכָן הָיִית בַּאִיתּוּר

בְּעֵת הֱיוֹתִי סָבוּי."

אָז בְּחַיִּים שֶׁל כָּזָב

הַכֹּל נָתוּן לְשִׁנּוּי

הַמְּאֻשָּׁר מְאֻכְזָב

בְּגוֹרָלוֹ הוּא תָּלוּי.