אהוב

        אָהוּב / נסים פרנקו

אָהוּב יָקָר

אֲנִי בְּעוֹלָם אַחֵר

עוֹלָם בּוֹ אֵינְךָ

אַף פַּעַם אֵינְךָ מֵאַחֵר

תְּמוּנָתִי לָקַחְתָּ עַמְּךָ

לֹא מַכִּירָהּ אֶת מְקוֹמִי

לֹא שַׁיֶּכֶת לִמְאוּם

לֹא מַעֲרִיכָה אֶת קִיּוּמִי

אֵין לִי דָּבָר, וְשׁוּם כְּלוּם-

מֵאָז שֶׁנָּקְשׁוּ בַּדֶּלֶת

אֲנִי אֵינֶנִּי אֲנִי

נִבְדֶּלֶת, מֻגְבֶּלֶת נִנְעֶלֶת

אֶל תְּבַקְשׁוּ אוֹתִי, אֵינִי!

אָהוּב יָקָר

סְבִיבְךָ אֲדָמָה חוֹבֶקֶת

אַתָּה שׁוֹכֵב כָּאן קַר

וַאֲנִי כִּמְעַט שׁוֹבֶקֶת

עוֹלָמִי הִתְרוֹקֵן עָלַי

וְהַכֹּל לִי לְזָרָא

קִלָפְתִּי אֶת הַכֹּל מֵעָלַי

וְכָל לַיְלָה מַלֵּא מוֹרָא

אֲהוּבִי יְחִידִי

אוֹתְךָ אֶרְאֶה בְּיַלְדִּי

לֹא הֶאֱמַנְתִּי בְּחֶלְדִּי

שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לְיָדִי

אָהוּב יָקָר

הִנְּךָ כֹּה קַר

רֹאשְׁךָ אֵינוֹ עַל הַכַּר

לָקְחוּ לִי גֶּבֶר יָקָר.