הארבה והפצ'ממה

הארבה והפָּצָ'מָמָה / ©רבקה ירון

זֶה קוֹרֶה בַּקַּיִץ, עֲרוּגַת הַגִּנָּה מְאָרַחַת מִינֵי בַּדִּים

קוֹסְמֵי מֶטָמוֹרְפוֹזוֹת זוֹרְעִים חֲלוֹמוֹת מִכּוֹבָעִים גְּלִילִיִּים כְּשֶׁ

הָאַרְבֶּה מְבַצֵּעַ תִּמְרוֹנִים וְהַפָּצָ'מָמָה  צוֹעֶקֶת לִי בָּאֹזֶן תִּתְעַלְּמִי, אַתְּ

לֹא בְּמַצַּב קְלִיטָה. (אֲנִי עוֹשָׂה כְּאִלּוּ.) הַבֻּבָּה שֶׁלִּי חוֹלָה, חוֹלָה

הַפָּצָ'מָמָה מְאַבְחֶנֶת: שְׂרִיטָה, אִסְפְּלָנִית וְחֹמֶר חִטּוּי ומִשְׁ

הַבֻּבָּה שֶׁלִּי רוֹצָה קוֹסֵם, אֲנִי רוֹקַעַת בְּרַגְלַי אֶל מוּל הָאַרְבֶּה   

פְּשׁשׁשׁשׁשׁ  פְּפפפפפ  פּוּף הַבֻּבָּה שֶׁלִּי נִצֶּלֶת. הַפָּצָ'מָמָה:

אִסְפְּלָנִית אָמַרְתִּי לךְ וְהִיא צוֹחֶקֶת, צוֹחֶקֶת, וַאֲנִי צוֹעֶקֶת

הָאַרְבֶּה יַחְדֹּר אֶת הַחֲבִישָׁה וְ אוֹפְּס

כּוֹבַע שֶׁל קוֹסֵם מְבַצְבֵּץ בִּקְצֵה עָנָן חֲדוּר אַרְבֶּה  וְ  פִּתְ  אוֹם    

יוּוּוּוּוּ-אוּוּוּוּוּ קוֹסֵם מֶטָמוֹרְפוֹזוֹת חוֹשֵׂף פִּנָּה נְקִיָּה שֶׁל עֲרוּגָה  

הַגִּנָּה הַגִּבּוֹרָה מִינֵי בַּדִּים סָבִיב וְגַם בֻּבָּתִי  פִּתְ  אוֹם  הַפָּצָ'מָמָה

מַרְצִינָה  פִּתְ  אוֹם - פִּתְ  אוֹם  אֲנְלֹא שׁוֹמַעַת אֶת הַ פִּתְ  אוֹם 

הִנֵּה הִיא הַפָּצָ'מָמָה בּוֹכָה

בַּקַּיִץ, בַּקַּיִץ זֶה קוֹרֶה, אוֹמֶרֶת לִי, מוֹחָה דְמָעוֹת 

מְפַזֶּרֶת אוֹתָן בָּאֶצְבָּעוֹת תִּיק תָּק תִּיק תּוֹק תִּיק תּוּק 

תִּיק תָּק תִּיק תּוֹק תִּיק תּוּק צְבָא הָאַרְבֶּה מְתַמְרֵן מֶרְחַקִּים רָחוֹק

רָ-חוֹ-וֹ-וֹ-וֹ-וֹ-ק - רָ-חוֹ-ק. פָּצָ'מָמָה מְחַיֶּכֶת, זֶה קוֹרֶה בַּקַּיִץ. 

.