חזרה ליצירות
פוסטים

הטקסט השלישי שלי כאן, בלי כותרת, עם חיוך גדול.

מורל | (26/08/2014 20:32) | 61 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
שלוש בלילה , היא בדיוק הסתובבה לצד השני במיטה כדי לנסות להירדם,
לא שזה עבד לה
אז היא נתנה ניטור עלתה על טוניקה וכפכפים וירדה לספסל מתחת לבית .
ובדיוק כשהיא מדליקה את הסגריה השנייה שלה ומנסה לחשוב עליו בבהירות הוא עובר מולה מדיף ריחות של אלכוהול געגועים ופחד,
"מה את עושה פה באמצע הלילה? "...
ובינה לבין עצמה היא מדקלמת את מה שהייתה מתה להגיד לו בקול
"מנסה לחשוב עליך בלי שתפריע לי כהרגלך"
אבל היא ממשיכה להביט בו בשתיקה ורק אחרי כמה דק' היא זורקת לו תשובה עם הציניות הזאת שלה
" לא עניינך, אתה מסריח מאלכוהול לך הביתה"
"בואי איתי לגן שעשועים סיבוב קצר ואני הולך הביתה, מבטיח"
היא הכי הגיונית מאי פעם, היא כבר לא נחבטת בינה לבין עצמה, היא שפויה,
ולמרות הכול מולו היא טלטלה.
"מה מצחיק אותך? היא מיתממת."
"אנחנו, איך אנחנו תמיד נפגשים דווקא כשאנחנו בורחים אחד מהשנייה זה הגורל"
"אנחנו לא גורל, אתה שיכור"
"תעלי על הנדנדה!"
 היא מסתכלת עליו בספקנות , היא תמיד סקפטית לידו.
לא עוברות שתי שניות והוא בוחר להרים אותה כמו עובר, מושיב אותה על הנדנדה והיא משחררת צחוק, הצחוק שמשתחרר רק כשהיא מולו.
"תתפסי חזק תראי איך אני מנדנד אותך עכשיו גבוה"
כמה אירוני.. כבר שנים שהוא מנדנד אותה ,יום אחד היא מרגישה בשמיים ויום אחר היא מרגישה הכי נמוך שלה.
"אני תמיד צריכה לנסות לתפוס איתך חזק , זה לא באמת עובד"
שוב היא זורקת עליו ציניות שמלאה ברגש.
"מה אמרת?"
"כלום, תיזהר לא להפיל אותי"
היא עולה הביתה ומלמלת לעצמה,
"אם הכול היה יכול להיות בינינו כמו גן שעשועים ,שאני ארד בשלום מהנדנדה שלו. ."

תגובות

חזרה ליצירות