פְּרִי בִּכּוּרִים

פְּרִי בִּכּוּרִים

הֵבֵאתִי פְּרִי בִּכּוּרִים

בְּסַלְסִלַּת קַשׁ,

חוּטֵי זָהָב בָּהּ שְׁזוּרִים

וְעָטוּף הוּא בְּרֹבֶד חָדָשׁ.

פְּרִי בִּכּוּרִים גַּם סְמָדַר,

יָרוֹק הוּא וְגַם מַר,

אַךְ תּוֹכוֹ טָעִים וּנְהַדֵּר,

רָאִיתִי, צָפִיתִי בּוֹ לֹא מִכְבָּר.

פְּרִי בִּכּוּרִים גּוּפוֹ הִבְשִׁיל,

שִיָנה צִבְעוֹ עוֹרוֹ הֵשִׁיל,

תָּלוּי עַל בְּלִימַת הַבָּד,

מֵעָנָף כָּבֵד נָשַׁר לְבַד.

פְּרִי בִּכּוּרִים אֶחָד בּוֹדֵד,

נָפַל וְהִתְגַּלְגֵּל לְיַד שׁוֹדֵד,

נִטְמַע הוּא בְּיַד הַבַּרְזֶל,

בֵּין כָּל פֵּרוֹתָיו שֶׁל הַנּוֹכֵל .

פְּרִי בִּכּוּרִים מַמָּשׁ זָנַח,

אֶת כָּל עֲנָפָיו מִשֶּׁבָּרַח,

עָלָיו נֶעֱרַם כָּל שֶׁנֶּאֱסַף,

עַד שֶּׁפִּתְאֹם זְמַנּוֹ חָלַף.

פְּרִי בִּכּוּרִים פִּנָּה מָקוֹם,

אֶת הַתֹּאַר שֶׁהָיָה חֲלוֹם,

לִפְרִי אַחֵר סְמָדַר יָרוֹק,

שֶׁטַּעֲמוֹ מַמָּשׁ עָמוֹק.

פְּרִי בִּכּוּרִים שֶׁהִתְגַּלְגֵּל,

קָשֶׁה לִהְיוֹת לְרַב חוֹבֵל,

צִלּוֹ שֶׁל עֵץ אִם לֹא יִשְׁמֹר,

הוּא יִתְרַחֵק לְעֵבֶר בּוֹר.

רחלי גבאי

9/14