חזרה ליצירות
סיפורים

סטטוס : שם הצירה : קטגוריה :

שי?! | (02/10/2014 21:33) | 120 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
הזזתי את המחוג 4 דקות קדימה, הגעתי למסקנה אחת ויחידה שאם הזמן אף פעם לא לטובתי הגיע הזמן (תרתי משמע~!) שהזמן יעבוד לפי ההרגלים שלי, ולא אני לשלו. 
אז התחלתי להינות ולראות שהזמן מתחיל לשרת אותי לפי ההרגלים שלי ולא אני שלו. לדוגמה בבוקר, כששעון המעורר קם לפניי ומעיר אותי השקם לעבודה. בדרך כלל,בעבר, הייתי קם בלחץ, רואה שהזמן לא לטובתי מתארגן חיש מהר ורץ לתפוס את האוטובוס לעבודה באפס כוחות.
או כשחברה שלי יסמין קובעת איתי למסעדה יש לי עוד ארבע דקות ספר בצד לדעת שלא באמת אחרתי.
או כמו בפעם הזאת כשהגנו לירח,
ואת רחפת לעצמך,
היית תלויה בין האין סוף של היקום
לנצח של הרוח שלך.
צחקת, טיילת, ראית כוכבים אחרים ובודדים, אותם ליטפת .
אחרי זה מבלי שתשימי לב נכנסת להיריון , ומתוחך יצא כל שביל החלב.
בכית, ספק גמגמת ספק מלמלת
ובלי לשים לב החזרת את הילד להיות השביל הלבן בשחור שבשמים. יודעת שהוא רואה אותך ואביו הכוכבים שומרים עליו שבעתיים.

חבל, חבל שלא הקדמתי את הזמן
4 דקות לפני כבר מזמן
אולי לא הייתי מכיר אותך בעבודה,
קובע איתך למסעדה, 
ואז לא הייתי רואה אותך מרחפת
ובוכייה

תגובות

חזרה ליצירות