ב"דרך המילים" יש פינה על שמו: אלמנטרי ריקלין! תוכלו לקרוא בזרקור זה איך נולד הרעיון, ולשמוע את דעותיו על שירה ועל עצמו. מוטי ריקלין, נעים להכיר.
1-אלמנטרי ריקלין! זוהי הפינה שלך. איך עלה בך הרעיון?
אני קורא כל הזמן במשך שנים רבות ספרי לימוד על שירה, ושומע קורסים באוניברסיטה. לפני כשמונה שנים לאחר שקראתי את "מה זה שיר" של זנזדנבק עלה במוחי הרעיון, לתרגל כתיבה לפי אלמנטים: מצלול, מיטונימיה וכו. זנדנבק לדוגמא, מסביר שירה גם מנקודת הראות הזו, לאחר מכן עלה במוחי הרעיון של סדנת כתיבה לפי אלמנטים באינטרנט. הצעתי את הרעיון בבמה חדשה, בפורום דיונים, וטיטי טבולינה, התלהבה, אבל לא יצא מזה כלום. לפני כשנה לקחתי קורס ניתוח שירה, בספרות אנגלית (ד"ר זואי בינסטוק), באוניברסיטת תל אביב, במסגרת לומדים בגילמן (הקורס הוא קורס הבסיס של שנה א).
לפני כשלושה חודשים, חזרתי על המחברת, והשקפים של הקורס, והבנתי שהקורס לומד בגישת האלמנטים הספרותיים: אלמנט-הסבר-הדגמה. נזכרתי ברעיון שלי, פניתי אלייך, והפכת זאת לפינה קבועה.
2-מה חשיבות האלמנטים הספרותיים והליריים בתהליך הכתיבה-בעיניך.
לי היה חשוב לתרגל כתיבה לפי אלמנטים, כדי לשפר את יכולתי ככותב. כשיצירת שיר היא המטרה, ניתן להתחיל פחות או יותר מאלמנט, וניתן פשוט לכתוב, והאלמנטים מגיעים, אם אתה מתורגל מספיק. באופן כללי אני נגד שירים נטולי אלמנטים, אם כי יש יוצאים מהכלל. אני בעד שירים עתירי שימוש באלמנטים, מה שמגביר את השיריות, ואת התדהמה אצל הקורא.
3-איזה סוג של שירה מדבר אליך.
שירה אטרקטיבית, ששמה במרכז את הקורא. את ההנאה של הקורא. את האפקט של השיר על הקורא. שירה שמהלכת קסם על הקורא. ויש הרבה דרכים בשירה לכך, השיר יכול להיות, מקסים, יפה, חכם, נוצץ, ואולי אפרורי שנכנס ללב הקורא.
ככלל, בשירה לא חשוב, הלב של הכותב, או הלב של השיר, מה שחשוב זה הלב של הקורא. לגבי ימינו אנו, אני אוהב שירים בידוריים, הנפוצים באינטרנט, את שירת הפופ הססגונית של רוני סומק, ואת השירה שמתחבאת בפזמונים לכאורה של הפופ האמריקאי, בעיקר הזמרות, שאקירה, פרגי, וכו'.
4-איזו שירה לא לטעמך.
שירה לא אטרקטיבית. ייתכנו מספר סיבות לכך: שירה שהתיישנה. שירים שבעבר היו מאוד מצליחים, ואיבדו מכוחם על הקורא. יש להבין שבזמנם השירים היו מאוד אטרקטיביים. שירים אלה ממשיכים להיות מלומדים, וחבל. יש להפסיק את זה. שירים, בני ימינו בעלי אופי פרוזאי. כמו מאמר קצר, בסוציולוגיה, או פסיכולוגיה. הקוראים נרתעים, מהפרוזה, ובעיקר מהמאמר הקצר, שאינם מעוניינים לקרוא.
שנואה עליי המילה: "להתחבר". היא הפכה לנדושה. הכותב מתחבר לעצמו, לטענתו. שופך את ליבו, אבל לא מצליח לגעת בלב של הקורא, לא להתחבר אל הקורא. כמובן יש אמת במילה: "להתחבר", אבל לא כשהיא הופכת לסיסמא נבובה.
5-מהי ביקורתך על עולם השירה בארץ ובעולם.
השירה בארץ דועכת במשך 35 שנה. השירה איבדה את הדבר החשוב ביותר, את הקורא. מסיבה אחת בלבד, הקורא נחשף באופן עקבי לשירים לא אטרקטיביים.
ספרי שירה נמכרים במספר זעום של עותקים. יש לעבור לספרים אלקטרונים, במחיר זול: למשל 4 שקלים לספר. כנ"ל לעיתוני שירה. גם אתרי האינטרנט צריכים לקבל יותר כבוד, יותר כסף, ואיכשהו להנפיק שירים שיהיו נצחיים, שיהיו קאנון, לא רק מבחינת הטקסט, כי יש מועמדים, אלא צריך את המנגנונים שייתנו את החשיפה המכסימלית לשירים הראויים.
רוב האנשים בימינו רואים בביקור בפריז, גולת כותרת, של תענוג צרוף, וחולמים על כך. כוחה של פריז על התייר היא האמנות. בעיקר, ההסתובבות ברחובות עצמם, כשהבתים הם היצירות. אנשים מעדיפים את פריז על טיול מרהיב בטבע, ולא רק מטעמי נוחות. פריז היא יצירת אדם, יצירת אמנות.
כנ"ל לשירה, אין סיבה ממשית, שספר שירה שלא יימכר במאות אלפי עותקים, המבחן הוא התייר, כלומר: הקורא. התייר מוציא אלפי דולרים על ביקור בפריז, ואפיו לא 30 שקל, על ספר שירה של "משורר" נחשב. גם אם יש לו במקרה עותק של הספר, הוא לא קורא אותו ובז למשורר על שיריו המגעילים.
6-מי המשורר או המשוררת האהובים עליך מכל.
בספרות אנגלית, ויליאם שייקספיר, וויליאם וורדסוורת'.
בעברית: ביאליק, טשרניחובסקי, רחל, גולדברג, זך, עמיחי, אבידן, וולך, רוני סומק, וגם נתן יהונתן.
7-ספר על עצמך-קורותיך: מקום מגורים, מצב משפחתי, עיסוק, תחביבים וכו'.
רווק שרזה 22 קילו בחודשים האחרונים, ומקווה לחזור לחיים. מתעניין בשירה כבר 15 שנה, חלק מהזמן במשרה מלאה (על חשבוני). לא מדובר בתחביב
אלא במשרה מלאה . הכוונה בהחלט לפרוץ כמשורר, ובגדול. להיות משורר אטרקטיבי, אם עשרות אלפי קוראים. ביצועים של השירים ברדיו, וכו'.
8-שלום באזורנו-האם הוא אפשרי בעיניך, וכיצד?
את החוויה שלי את השלום, אפשר לקלוט משני שירים, הראשון ברז, שאת שיאו אצטט כאן:
התצלום של שני המנהיגים, היסטוריון טכנולוגי
הידיים כמעט נוגעות קרובות ללחיצה, בלב תקווה
מיהם הצלמים? מי בקהל? כמעט התרגשות
מסביב מצלמות, מיהם העיתונאים ?
כמעט אמיצים, וכמעט שלום
לדעתי מצוירת פה תמונה, הראויה לחשיפה רבה.
9-"אויבי השלום"-התייחס לשירך זה ולמה שמסתתר מאחוריו.
זה השיר השני. לשלום קמו בישראל, ואצל הפלסטינים אויבים רבים, שבכלל לא מבינים שהם אויבי השלום, וצריך להגיד להם את זה: (מתוך השיר)
עצרתי ברחוב זוג חמוד שהתנשק
"תגידו, אתם אויבי השלום?"
" אנחנו? מה פתאום!"
10-מה יש לך לומר על איילת שקד-בעקבות אחד משיריך בשם זה.
השיר נקרא: "אני ואיילת שקד". השיר מבטא בדיוק אניגמאטי, את תחושותיי כלפיה, וגם דעתי עליה.
11-"במדינה של סתימת פיות," עוד שיר משלך, כתוב את ביקורתך בנושא.
השיר נועד להיות אניגמאטי. ליצור פרובוקציה. להמם את הקורא. למשל השיר נפתח ישר בתפנית דרמטית, לעומת הכותרת: "במדינה, שהתקשורת שמאלאניות". ההפתעה עצומה, וכשחושבים על זה לא ברור מי אומר את זה: אני, או שזו אמירה מקובלת הנאמרת בד"כ על ידי הימין, שמנסה לסתום לתקשורת את הפה קצת. אני לא אומר שאחד ההסברים עדיף, הם למעשה קיימים במתח דרמטי במקביל. השיר מדבר, בעיקר עליי, על תחושה שלי, שאמנם יש הרבה אנשים באינטרנט וגם בעולם השירה, הממוסד, שמאוד אוהבים חלק מהשירים שלי, ואת דרכי, אבל הרבה יותר אנשים מאוד עוינים אותי, ולמעשה מבצעים עליי, צנזורה וסתימת פיות מחוכמת.
אין זה משנה אם הבעיה היא השירים הפרובוקטיביים, המפורשים כסקסיסטיים, או דביליים. מאמרים שלי הלועגים לפיגורות חשובות בשירה, או מסיבה כלשהי אחרת. כמובן ייתכן שאני טועה, אבל זה רק שיר.
יש לשים לב שאם אכן מבוצעת כלפי סתימת פיות, היא נעשית בעיקר על ידי אנשים בעולם השירה, השייכים ברובם לשמאל. אם כי אני לא מסווג את עצמי לקבוצה פוליטית כזו או אחרת, ובודאי לא עוין אף קבוצה פוליטית.
12-ספר על זיכרונותיך מחייך הסטודנטיאליים.
רק טוב. הרבה מהשירים שלי חוזרים לתקופה. למשל: "בריכת הקוסיות".
13-אכזבות בחייך, כתוב עליהן ועל אכזבות בכלל בחיי אדם. מדוע הן קיימות?
לכאורה, אני חיי חיים שלווים. לא מטפס על קרחונים. אבל למעשה אני חי יותר ויותר במסלול של הרפתקן. הרפתקן שירה. ומי שהרפתקן, חוטף מכות, חוטף אכזבות, והרבה.
14-הסקס-עד כמה הוא דומיננטי בחיינו, ובאיזה אופן אתה אוהב לפגוש אותו בספרות או בשירה.
בשירה צריך לא לדבר על סקס, אלא להעביר, את החוויה לקורא, במלוא העוצמה. כשזה נעשה מנקודת הראות של גבר, הדבר מעורר רתיעה, בעיקר אצל נשים. אבל בסוף הטעם נשאר. שירה מינית אפילו בוטה, מקובלת בימינו כשהיא נכתבת עלי ידי אישה, כשבן כותב, זה יותר קשה לעיכול.
האם הנשים כאלה חרמניות כמו שאני מתאר בשירים? אין לי מושג.
15-מהו טבע האדם בעיניך.
קשה להעריך, מה קבוע בטבע האדם, ומה השתנה לאורך ההיסטוריה. האם באמת אנחנו חיים ב "מדינת השקרנים", אתן פה את הבית האחרון של השיר:
אזרח אחד, אומר על אנשים
(כי ככה שמע)
שהם טיפשים
חוזרים אחריו כל החברים
בלי שהם בכלל מכירים את האנשים
ובסוף האזרחים המשמיצים מפורגנים
בדרכים נתעבים
שלא אפרט באלה האתרים!
16-"אוטובוס של יופי," איך שירך זה נולד ומהי האמירה הטמונה מאחורי המילים.
כל בחור (וגם בחורה), מכיר את הרגע שבחורה מסתכלת בו בעניין, ואז מסיבה כלשהי ברורה או לא ברורה מאבדת עניין, ואפילו רוטנת משהו. אבל במובן היותר עמוק, מדבר השיר כמו רוב השירים שלי, על עולם דייטינג של פוזות, רגעיות ,ורדידות. השיר מלעיג, אבל גם יפה יופי אלים, למשל בבית המרכזי שהוא ללא ספק אחד היפים בשירה העברית בעשרות השנים האחרונות:
חיוך הפנסים שלך סינוור
את התחנה המלוכלכת שבלב
באור אלים
17-מה יש לך לומר על הבוס שלך ועל בוסים בכלל.
את מה שיש לי לומר על הבוס שלי, ובוסים בכלל, כתבתי בשיר הקצר שלי: "אילן אף עקום".
18-מה דעתך על ההייטק?
בשבילי ההייטק הישראלי הוא מקום שכל כולו עורמה ונחשיות.
19-משותף ושונה בין נשים וגברים. האם אכן שני עולמות שונים המה?
אין לי מושג. גם כשאני מתאר את השיר מנקודת ראות של אדם אחר, מדובר למעשה בהשלכה של התחושות והמחשבות שלי. כמובן, אולי מה שאני יכול רק לנחש, הוא נכון.
חמש היצירות שמוטי ריקלין אוהב במיוחד
1-הפרויקט- סאטירה סנסציונית על עולם ההייטק, ומקומות עבודה בכלל.
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=92928
2-במסיבה- יופי צבעוני מדהים, וגם שיר מרכזי במקהלת הנערות של לאב ביץ- מופע רוק, מבוסס עליו.
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=96304
3-סיפורה של צעירת השדיים- סמציציוני זול, ומקסים, וגם מזכיר את שיר אושר, של רוני סומק.
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=93233
4-הטאבלט- שורש בעיות העולם הוא אפריקה. מגוון המצאות הייטק ססגוניות מתוארות בשיר, קצר. והכל, לפי המוסיקה של איילינר, של קריסטוף.
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=96275
5-ברז- האמת העצובה על השלום, מרגש, וחכם.
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=92700
