שירים

היא היתה בבגדים המרופטים הללו



היא היתה 

בבגדים המרופטים הללו

של האנשים שהולכים לבית הדואר

ואין מכתבי אהבה בכיסם-

בדרך חזרה.


אבל פניה היו

כפני הדובדבן הנחשק,

כפני התות הלועג לדשא ,

בעת בגידה



והיא היתה כה יפה

דרך פניה רבות השנים,

ואני אמרתי:

ראו כמה יפה היא.

ואיך-

לא נוגע בה הזמן.


והחברים שלי המשיכו להתבונן

ביפות ההולכות -

באבן גבירול.

והיא? שיערה הלבן,

ומין חיוך -

 שבגילי הריני צעיר לפענח.


ואז נפנתה אל פנתיאון זמנה -

ללא חלוקה לימים או שנה . 

-ומכשנעלמה


 נזכרתי בקתרין דנב.








תגובות