את רוצה? 11.4.25

בטיולים בחיפה 
כשאני מטפס 
מעלה אל מרומי 
הכרמל, בדרך 
אני פוגש טרנזיט
קטן שכתוב סביב
כולו בערך: מידרג-
חברה של נצלנים, 
שקרנים, גנבים וכו׳
 

רוצה שאדרג
במה נכשלת?
 

נכשלת בלגדל ילד.

זה לא אמור להיות 
כל כך קשה-

אמנם הרוב לא
באשמתך, בעלך
היה המוציא לפועל
הרשמי של הרוע
והאלימות הרגשית.
 

בגללו לא ניסיתי 
דבר רק להישאר
בחיים ולטפס;
 לא ידעתי
כלום ב: כלכלה,
אושר, אהבה וכל
זאת כשאת מורה 
והוא עובד ראשי
בביקורת בבנק;
הדוגמא עבורי
הייתה ממארת
ולא הייתה לי
דוֹגמה*- אמונה
שאין לערער בה-
עד שנגמרו 
הסיבות להישאר.
 

(פרט לנשים
היפות בחיי-
כשאני מתנהג
בטוב ומכבד
כל נערה,
עלמה ואישה 
ואז ברור לכולן
שאהיה אפס 
מאופס, שתמיד
מפנה להן
את הדרך-
אפילו היה יום
שהאישה הייתה 
כה נשגבת והגבר
כה עלוב- כשהייתי
בתחילת ההתבגרות
 ניסיתי ללבוש
בגד ים של אחותי-
מה היתרון בכלל
בלהיות גבר?)

מה עושים אם
אין סיבות להישאר?
אם בכל נכשלת?
אם לא ידעת 
להסתכל בעיניים?
אם המורה לפסנתר
לא יכול ללמד אותך 
פסיק קטן בנגינה-
(מהדומיננטיים
בחיי למדתי דבר
חשוב- לא כדאי
לחקות אחרים)
 שאולי ייתן לך 
משמעות להישאר
בחיים אבל החבר 
היקר שלי הצליח?
(אחרי התאונה)
לימודים או גאונות 
לא יצילו אף אחד
כשלומדים בבי״ס
חרא אחד גדול.

ריקוד עם המוות
כשאני לא יודע 
לאהוב-

רק לצבור חוב.

* סרט של קווין סמית'