לחברי "דרך המילים",
כולכם מוזמנים להשקת ספרו של דויד סמוכה, "בין שקיעה לזריחה."
דו שיח, ראיון מיוחד בין דויד-איש יקר מאוד לליבי וחבר ותיק באתר-לביני.
יום שלישי, 28 בחודש זה, בשעה 19:30, מדיטק חולון.
אשמח מאוד לראותכם,
גלי
1-ראשית אברך אותך עם צאת ספרך הראשון: בין שקיעה לזריחה. איך ההרגשה לראות את שיריך כרוכים וכתובים שחור על גבי לבן.
תודה לך גלי היקרה, אני מודה לך מקרב לב על הברכה. לראות את השירים אגודים וכרוכים כספר, זה חלום שהתגשם.
על אף שלא ילדתי ,חשתי כמו לידה של ילד בכור.
2-מובן כי הדבר הראשון העולה אל המחשבה היא הדואלית אותה אתה מזכיר בשם ספרך. שקיעה או זריחה, היכן אתה מצוי יותר בחייך, וכיצד חיים עם הדואליות הזו.
ראשית הזריחה והשקיעה בטבע מלווים אותי בקומי ובשוכבי. אוהב לצלם שקיעות וזריחות בכל מקום שאני נמצא . והתמזל מזלי שאני רואה אותן מידי בוקר וערב.
השקיעה והזריחה הם מצבים רוחניים פיזיים ורגשיים. לצערי בחיי הבוגרים היו חוותי הרבה שקיעות חוסר אונים ואזלת יד..אך הזריחות היו תמיד ברקע ותמיד המתנתי שתימוג החשכה.
3-כותרת המשנה של ספרך אומרת דבר נוסף על לידת השירים האלה: "שירים שצמחו מכאב." האמנם הכאב הוא מקור שירתך?
אכן הכאב הוא שהוביל אותי אל הכתיבה, עיצב את סגנון כתיבתי ונתן לי השראה. זה התחיל בזמן שהייתי מגובס אחרי אחד מאין ספור נתוחים. חיפשתי באינטרנט את הערך כתיבת שירים. ויד המקרה הובילה אותי ל"דרך המילים." ומשם הכתיבה הייתה לי למשכך כאבים והפגת תסכולים.
4-בשירך "הכאב" אתה כותב: "הוא דוקר כחנית, חד הוא כתער, מטלטל את הגוף כסירה בליל סער." עד כמה הוא מלווה את חייך-הכאב.
הכאב מלווה אותי ב21 השנים האחרונות . ידעתי עליות ומורדות. ידעתי כאבים קשים מנשוא. מטלטלים עד אימה. התיאור שהבאת בציטוט הוא מדויק חוויתי נכתב בזמן אמת. קשה להגדיר הרגשה של כאב כי לכל אחד יש יכולת של סף כאב שונה.
5-כיצד אתה מתמודד עם הכאב?
יש את הטיפולים השונים במרפאת כאב בה אני מטופל בתל השומר. יש טיפולים אלטרנטיבים. ויש את הכתיבה והקשר הווירטואלי הבין חברי שעוזר לי מאוד להתמודד עם הכאב.
6-לצד הכאב מצויה אצלך אופטימיות גדולה. מנין מגיע האור הזה שבתוכך?
האופטימיות נובעת מהביטחון שלי שאחרי השקיעה השמש שוב תזרח,
וגם אם תתמהמה , קרן השמש תעלה ותאיר גם מבעד חשרת עננים. כמו שאחרי החורף מגיע האביב והפריחה. כך אני מאמין בכל לבי שמעז יצא מתוק. האופטימיות היא הניצוץ החבוי בליבי שאומר יש טעם לחיים. יש תקווה באחרית. השורד מנצח.
7-לאמונה יש מקום נכבד בחייך, "הבוטח בה' " הוא אחד השירים המבטא זאת. מה אומרת אמונתך האישית והפרטית?
אני מאמין בכל ליבי שהרופאים הם שליחים של אלוהים, תמיד אני מתפלל שה' ישלח לי שליח טוב שיעשה את עבודתו כראוי. לה' אני מתפלל ומבקש ללא אמצעים וללא מתווכים .אני מתפלל אליו בתמימות באופן ישיר. בפניו אני שוטח את מר ליבי, כאבי ואת אושרי. ומודה לא על הטוב ופחות טוב ,מהלל ומשבח את ה' בפרקי תהילים כמו נעים זמירות ישראל.
8-ספר על בית הוריך, השורשים מהם הגעת.
הורי ושלושת אחי הגדולים עלו לישראל 1951 מעיראק . לאחר שעברו את "שער עליה" ליד חיפה. הועברו למעברת מגדיאל שהיא היום חלק מהוד השרון. התגוררו באוהל שם נולדתי אחר כך "בדון " ואחריו "שיכון". אמי היתה עקרת בית , ביתה היה מבצרה. אבי שהיה בעיראק מורה. עבד בתחילה ב"דחק" ואחר כך עבר השתלמויות והיה מורה בישראל. לימד באיזור עוטף עזה שדרות, גבים ונחל גרר בשנות ה50 הראשונות. שנים של מסתננים ופדיונים מרצועת עזה. היינו שבעה אחים ואחיות .אחותי שושנה נפטרה מדום לב והיא "בדמי ימיה". אחי הבכור שמעון נפטר לפני שנתיים ממחלה קשה ומשברון לב עקב נפילת בנו אלון במלחמת לבנון השנייה.
9-רגש רב אני מוצאת בשירתך, כזה המבטא את היותך, הווייתך. איך היית מתאר את עצמך כאדם.
אכן אני אדם רגשן מאוד, דמעה יורדת לי בקלות, אני אדם אוהב אדם באשר הוא. תמיד אמצא בצידו של החלש, העשוק והגזול. אוהב לעזור ולתת תמיכה בלי לצפות לתמורה .אוהב לתת יותר מאשר לקבל. בורח מריב ומדון. לא שומר טינה ולא מקנא באף אחד.
10-המדינה אף היא עומדת במקום של כבוד בשיריך, מהי ארץ ישראל עבורך?
מדינת ישראל בשבילי היא ארץ חמדת אבות. היא בית ומולדת. על ארץ ישראל יש לנו את "הקושן" שהוא ספר הספרים. מוכן בכל רגע נתון להקריב את חיי למען המדינה. אהבת ישראל הוחדרה לנו ע"י הורי שהיו ציוניים בכל רמ"ח אבריהם. "אין לנו ארץ אחרת". פה נחיה ופה נמות.
11-כיצד אתה רואה את עתידה של מדינתנו בשנים הבאות.
למרות הקשיים אני רואה את ישראל ממשיכה את תנופת הפיתוח. אני מאמין שהמדינה תתעצם מבחינה צבאית וכלכלית. תמשיך להיות "אור לגויים" במדע בהייטק וביצור אמצעי לחימה ובהון האנושי שלה.
"כוחנו באחדותנו "ישראל ערבים זה לזה" על מדינת ישראל להשקיע במגזרים החלשים ובמעוטי היכולת. אסור לנו להפקיר את ניצולי השואה ושארית הפלטה כחסרי כל כמקבצי נדבות.
12-בעבר המאוד לא רחוק, טענו כי השירה עוברת אל הרשת, האינטרנט. וקראו לזה: "משוררי רשת," אך עדיין הרצון לראות את השירים מודפסים עלי דף חזקה יותר. מדוע לדעתך?
הרשת והאינטרנט עזרו לגלות כישרונות רבים .הם חשפו כותבים בראשית דרכם לאוכלוסיות רבות ומגוונות. עם כל הכבוד לכתיבה הרשתות השונות אני עדיין מאמין בשירים המודפסים שניתן למשש אותם לחוש ושזוף בעיניים. אני מכיר הרבה כותבי רשת שהוציאו ספרים.
13-האם אתה סבור כי בעתיד הדור הצעיר יזדקק פחות לדף המודפס, ולספר הפיזי? או שאין תחליף לריח הנייר ואחיזת הספר ביד.
העובדה היא שהיום יותר משתמשים במחשב לכתיבה. אך לספר המודפס אין תחליף לדעתי. אני עדיין קונה ספרים מודפסים. אני חושב שגם הדור הצעיר ימשיך לשמור אמונים לספר הפיזי.
14-מה היית רוצה לומר לחברי "דרך המילים," לכבוד השנה החדשה ובכלל.
לך גלי ולחברי ב"דרך המילים" אני מאחל שנה טובה ומבורכת גמר חתימה טובה. כמו כן מאחל לכל החברים ובי ביתם שנה של בריאות והצלחה .שנת ביטחון וכלכלה טובה. שנה של לבלוב צמיחה ויצירה פורייה . שלא יזדקקו למתנות בשר ודם ולא להלוואתם. ה' ימלא את כל חסרונם.
15-אני מאחלת לך הצלחה ענקית עם ספרך הקסום הזה ומצפה לראיון בינינו בתאריך 28 בחודש זה במדיטק חולון.
תודה גלי אני מודה לך על הכל. בספר הזה יש לך מניות רבות. אשמח לראות כמה שיותר חברים "מדרך המילים" בערב ההשקה.
