שירים

בבר של אלפונסו - מוקדש לזיגי



אגב עיון ברשימת הדיזרטים

בבאר של אלפונסו, מקום טוב

במרתפי הבירה של מינכן-

האנאלורה המתוקה -

עם תלתלי הזהב,

שיכלה את ברכיה,

אגב שהיא לוגמת מהיין הלבן כדרכה,

ובידה הפנויה ממוללת את שיערו החלק

 עד כדי שיעמום של תומס, 

ואומרת לו את הדברים הבאים-

ללא כחל ושרק:

אני מבקשת שתפסיק להיות ילד טוב.

רוצה אותך ילד רע.

רוצה אותך פורעת את חושי

משל היו ספינת טורפדו המשולחת

אל ימים וסערות נטולי רסן -

ונטרפת אל החוף.

רוצה אותך פושט את מדי החובה

המזויינים הללו,

ועוטה עור של ברדלס העוקב-

חתיכת מניאק ארור שכמותו-

אחר קורבנו ,

באותן עיני חתול פרא ירוקות.

הייה -

החייל הכובש את נאקת גרגורי,

בעת שאני בת גזע נחות 

ושפל יום ,

 כונסת גרגרי עדשים -

בלילות בצריפים נאלחים :

פושטת גלימתי בהכנעה,

מול הדר קלגסיותך-

והשלג נופל ונופל.


ואת הרע -

שמור לגופי. לעצמי.

הצלב ברזל,

השלך עלי פתיתי בוץ קפוא.

בלילות חורף סוערים - נלך

אל מקומות בהם חתולי רחוב

מתכנסים בחיק

פחי זבל נטושים.

ואסופת הימים -

 תדבר.

תגובות