ה-mamboretá ובית הקפה / ©רבקה ירון

(...) שואלים אֶת המָמְבּוֹרֶטָה[1], "מָמְבּוֹרֶטָה, איפה אלוהים?" והמָמְבּוֹרֶטָה מצמיד אֶת רגליו הקדמיות זו לזו וזוקף אֶת הראש ומצביע: "שָׁם, למעלה." אפשר לנסות ה-מון פעמים, ותראו שתמיד, ת-מיד, המָמְבּוֹרֶטָה מצמיד רגליים קדמיות, זוקף ראש ומצביע למעלה. ראיתם, ילדים? שם, למעלה-למעלה, שם אלוהים. אז לא לפחד, ילדים, הוא שומר. אפילו המָמְבּוֹרֶטָה יודע.

חברתי מקשיבה לדברֵי דוֹן אָנְטוֹנְיוֹ לפי התרגום שלי ומעיינת בַּצילומים. חרק טוב לאקולוגיה ולמאמינים אבל רע, רצחני לבנֵי מינוֹ, אני מוסיפה.

שקט.

המלצרית, מתברר, עומדת ליד שולחננו, מאזינה ומעיינת אף היא בַּצילומים.

טוב שאמרתם שהיום לא מדברים על אקטואליה, היא נאנחת, מניחה אֶת ההזמנה על השולחן, קורצת לעבר שתֵּינו ומתרחקת תוך חיוך קטן של הבנה.