נקמה - מתוך הספר אנומא אליש / רונן

"הבט וראה בי דמדומים של יום
הולך דועך עם רדת החמה",  (ויליאם שיקספיר סונטה 73)

הבט וראה בי דמדומים של יום

הולך דועך עם רדת החמה,

הבט וראה בי ואין בי מתום

רק קמטים של אבל לוחשים נקמה.

הבט וראה בי הלוואי והיית יכול

איך רחמי כעפר, איך דואבים בי גחלי היום

פעם היינו שניים שהמה יותר מאחד גדול

היינו שניים ונותר רק חלל המקום

איך העזת מצידי כך להגרע, לחדול.

והיה הכדור למישור והישר לעקום

דנת אותי בסד של סתיו נצחי, לכפור

עיניי הכוזבות מנסות את דמותך לרקום

לו יכולתי אני... לו יכולת אתה... לחזור

כמהה כל כך, לא מסוגלת, שלום!

בנפשי הרוקבת נקמות אין ספור

איה הוא להט הנקמה ובי יש רק כפור

לו ניתן לי מיפלט, לו היה לי מסתור

מתוגת לשוני לו סחה, אז, עצור!

נרקיסים מלבלבים בצחנת פריחתם

תאנים מבשילות חונקות את פגם

הבט וראה בי, אהבתי לא דעכה

הבט וראה כיצד מתגשמת נקמתך

הבט זו אני וזה הוא היום

הבט בי מתמרדת רוצה להלום

הבט וגאה בי איך הולכים הגלמים אתך

מעפרך עפרם את עוצמתך, יהלום

הבט ושמח איך נלכדו אויבך

הבט בי ותצרח! לא, לא יורש לנו, לא חלום

הבט וצהל בי כי נפלו בכפי

מערתם מארתם כנבילת מערתי

הבט נו, הבט, נו הבט, נו....

הסר מבטך כי שוב כשלנו

הבט כסומא הקשב כחרש

כי ככה לי המוות את שמך מלחש

מה בכפי , כישלון כה נורא

כמו מותך! כמו אין דרך חזרה

הלוואי ולא משת מצידי, הלוואי והיית מנחש

הלילה הסופי מתמלא, בליבי פושה הקרה.

בקרוב אהיה איתך שוב, אל מורא, הכל כשורה.

גם בתבוסת ניצחוני או בתהלוכת גאון כישלוני

איני יכולה להפסיד, איני יוצאת חסרה

בזה, תושלם נקמתך,

ובזה אהיה שוב איתך

הבט וראה בי ישנה עוד תקווה

הבט וראה אחד נותר על המישמר

מהר וראה איך אני באה אל קירבה

יסוריה כייסורי?  הם רק כחרצן של תמר

במי שפיר ודם אני אותה מטביעה

הבט וראה בי וגאה בי ... מוזר?!

הו הבט וראה כמה אכזר

נעלמו, התאידו, נקרעה בי קריעה

במותך, וזו הפעם השניה.

הבט וראה כמה קרוב

ושוב מראשית ושוב לעזוב

הבט וראה ננטשו הספרים והגווילים

הבט וראה בי נחמת אבלים

הבט וראה בי כמו שרק אתה יכול

הבט וראה בי שאלוהים גדול

הבט וראה לי, אך עיניך עצומות לרווחה

הבט וראה בי דימומים של יום

דועך ליבי עם רדת האימה

הבט וראה בי ומותי לך הוכחה.

הבט וראה.  ובי,

כל גוש כל גולם, כל רגב מביט בתוכחה

לופתת את ליבי

יד בוץ, אפלה!