שירים

לאן תוליך ילדה בת ארבע-



לאן -

לאן תוליך ילדה בת ארבע

את תמימותה 

כחולת המבט.

לאן תישא עיניה

 דרך מי הנהר

צופני הירוקת הרעה,

ודרך הגומא

-ניבטת

חרדת

 
הבגידה.

הלא נתפסת.

מכל הלא אפשר

 שאיווה

אלוה-

לברואיו.


 ותהיות ולב מפרפר,

וימותיה נסגרים -

 והחנק

כמו לופת

את דמעות חייה

המושלכות.


ורק בכיה האחרון 

  אבוד ורחוק

עוד נותר להמתין-


ליום של צדק-

אחרון.


השיר מוקדש לגלי על פועלה הפנומנלי בעמותת   "הנרצחים",
ביום בו נקבע כי מרי פיזם רצחה
את בתה רוז.
 






תגובות