שירים

הקודש ממך והלאה


הקודש ממך והלאה

כשהאופניים חוצים את

השדרות של תל אביב -

בששי אחר הצהריים.

דומה שאינך משייט,

ואינך נוגע

ברדידי אספלט אפורים

שהשמש השוקעת -

נותנת בהן את דעתה,

מחליקה קרניה,

מלטפת פני האנשים הצעירים

החולמים את חלומותיהם-

וספסלי העץ ירוקים מאי פעם.

והנשים היפות עוברות בסך,

ויש קדושה-

העוברת כחשמל ללא תפילה,

וללא חזן וללא תפילין, וללא

כל שנצרך-

ובאה שבת על תל אביב,

ואם צעירה מחייכת 

ושבת נוגעת בזקנים החולמים -

אף הם,

ושנים של שבתות מתגעגעות

נאספות אל כיסי לבי.

תגובות