שירים

לפני שנים הרבה




לפני שנים הרבה בווסטווד, בפאב 
של יום ששי מתרחק , וקפסולות של שמש
נוגעות בשערך השחור ,עינייך בכחול
עם מיליון גלינה פאנובות רוקדות, 
ואת אמרת שאזריק לך מחוכמתי,
שאהיה לך אופיום של תובנות ,
איתן -תלכי לך בגנים, סהרורית ,ולא יודעת
נפשה מחמת הדברים הסתורים - באמת.

ואני מאז-רגלי סדוקות ,ותוכי כבד וארור,מחפש את אשר אבד ולא ישוב,ולא אקום- אלא אל שקיעה מאוחרת.
ואותך כבר נשא הבקר-הרחק מכאן,ולא אדע אף-כי היית.


תגובות